עבודתה של רוח הקודש ועבודתו של השטן

כיצד אתם תופסים את הפרטים הספציפיים ברוח? כיצד רוח הקודש עובדת באדם? כיצד השטן עובד באדם? כיצד רוחות רעות עובדות באדם? וכיצד העבודה הזו באה לידי ביטוי? כשמשהו קורה לכם, האם הוא נובע מרוח הקודש, והאם עליכם להישמע לו או לדחות אותו? הנוהג של בני האדם בפועל מוביל לדברים רבים ששייכים לרצון האנושי, אך בני האדם סבורים שהדברים הללו נובעים מרוח הקודש. חלקם נובעים מרוחות רעות, אך בני האדם חושבים בכל זאת שהם נובעים מרוח הקודש, ולפעמים רוח הקודש מכוונת את בני האדם מבפנים, אך בני האדם מפחדים שהכוונה כזו נובעת מהשטן, והם לא מעזים להישמע לה, כשלמעשה, זוהי נאורות מרוח הקודש. לפיכך, ללא הבחנה, אין שום דרך לחוות מתי חוויות כאלה באמת קורות לכם, וללא הבחנה, אין שום דרך לזכות בחיים. כיצד רוח הקודש עובדת? כיצד רוחות רעות עובדות? מה נובע מרצונו של האדם? ומה נובע מההכוונה והנאורות של רוח הקודש? אם תתפסו את כללי עבודתה של רוח הקודש בקרב האדם, תהיו מסוגלים לפתח את הידע שלכם ולהבחין בין דברים שונים בחיי היום-יום שלכם ובחוויות שלכם בפועל. אתם תכירו את אלוהים, תהיו מסוגלים להבין את השטן, לא תהיו מבולבלים בצייתנות שלכם או בעיסוקכם, ותהיו בני אדם בעלי מחשבות ברורות, ואשר נשמעים לעבודתה של רוח הקודש.

דבר אלוהים | איך לשרת בהרמוניה עם רצון האל

היום נדון בעיקר באופן שבו בני האדם צריכים לשרת את אלוהים באמונתם באלוהים, בתנאים שמשרתי האל צריכים למלא, בדברים שעליהם להבין ובחריגות הקיימות בשירותכם. עליכם להבין את כל הדברים האלה. העניינים האלה נוגעים לאופן שבו אתם מאמינים באלוהים, לאופן שבו אתם פוסעים בנתיב הכוונתה של רוח הקודש ולאופן שבו אלוהים מסדיר את כל כולכם. העניינים האלה יאפשרו לכם להכיר כל שלב בעבודתו של אלוהים בקרבכם. כשתגיעו לשלב זה, תבינו מהי אמונה באלוהים, מה האופן הראוי להאמין באלוהים, ומה עליכם לעשות כדי לפעול בהרמוניה עם רצון האל. כך תהפכו לממושמעים לעבודת האל בכל מאודכם ולא יהיו לכם תלונות. לא תמתחו ביקורת, לא תנתחו, ועל אחת כמה וכמה שלא תחקרו. יתר על כן, כולכם תהיו מסוגלים להישמע לאלוהים עד המוות, ותאפשרו לאלוהים לכוון אתכם ולשחוט אתכם כצאן, כדי שתוכלו להפוך לפטרוס של שנות התשעים, ותוכלו לאהוב את אלוהים בכל מאודכם, אפילו בהיותכם על הצלב, ללא תלונות כלל. רק אז תוכלו לחיות כמו פטרוס של שנות התשעים.

חשיבותה של עבודת הכיבוש של אלוהים

דברי אלוהים רלוונטיים:

עבודת הכיבוש של היום נועדה להחזיר את כל העדות והכבוד ולגרום לכל בני האדם לעבוד את אלוהים, כך שתהיה עדות בקרב הברואים. זה מה שצריך לעשות בשלב העבודה הזה. כיצד בדיוק האנושות תיכבש? הדבר ייעשה על ידי שימוש בעבודת המילים הזו כדי לשכנע את האדם לחלוטין; על ידי שימוש בגילוי, משפט, ייסורים וקללה ללא רחמים כדי להכניע אותו עד היסוד; ועל ידי גילוי מרדנותו של האדם ושיפוט התנגדותו, כדי שהוא יוכל להכיר את הרשע והזוהמה של האנושות, שישמשו כדי להדגיש את טבעו הצודק של אלוהים. השימוש במילים האלה יהיה הדבר העיקרי שיכבוש את האדם וישכנע אותו לחלוטין. מילים הן האמצעי לכיבושה הסופי של האנושות, וכל מי שמקבל כיבוש צריך לקבל את ההכאה והשיפוט של המילים. תהליך הדיבור הנוכחי הוא תהליך הכיבוש. כיצד בני האדם צריכים לשתף פעולה בדיוק? על ידי אכילה ושתייה יעילה של המילים האלה ועל ידי הבנתן. בני אדם לא יכולים להיכבש בעצמם. מתוך האכילה והשתייה של המילים האלה, עליהם להכיר את השחיתות והזוהמה שלהם ואת מרדנותם ורשעותם, ועליהם ליפול בפני אלוהים. אם תוכלו להבין את רצונו של אלוהים ואז להנהיג אותו, ויתרה מכך, אם יהיה לכם חזון, ואם תוכלו להישמע לחלוטין למילים האלה ולא לבחור שום דבר באופן עצמאי, הרי שכבר נכבשתם. והמילים האלה הן אלה שכבשו אתכם. מדוע האנושות איבדה את העדות? מפני שאף אחד לא מאמין באלוהים ושלאף אחד אין מקום לאלוהים בלבו. כיבוש האנושות פירושו לגרום לבני האדם לשקם את האמונה הזו. בני אדם נוטים תמיד לנהות אחר העולם, יש בלבם תקוות רבות מדי, הם רוצים דברים רבים מדי לעתידם, ויש להם יותר מדי דרישות מוגזמות. הם חושבים תמיד על בשרם ודמם ועורכים תוכניות למענו, והם לעולם לא מעוניינים לחפש את דרך האמונה באלוהים. השטן לכד את לבם, הם איבדו את יראתם לאלוהים, והם מקדישים את לבם לשטן. אולם אלוהים הוא זה שברא את האדם. כך האדם איבד את העדות, כלומר איבד את כבודו של אלוהים. המטרה של כיבוש האנושות היא לתפוס מחדש את הכבוד הטמון ביראתו של האדם לאלוהים.

מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'

ההגנה הטובה ביותר של אלוהים לאנושות

קויצ'יאן, ריז'או סיטי, מחוז שאנדונג

העמדה שהגעתי אליה בחיים או מעמדי, היו דבר שלא הייתי מסוגל לוותר עליו לעולם, וכאשר אלוהים יצר סביבה שחשפה אותי, הייתי רק שלילי, מלא תלונות ומיואש. רק באמצעות זיכוך ולאחר שעברתי זיכוך הבנתי את כוונותיו הטובות של אלוהים, ושאלוהים לא בחן אותי כדי לענותני. המטרה הייתה לנקות אותי, להביאני לידי שלמות ולאפשר לי להבין שאמונה באלוהים שמטרתה להגיע לעמדה מסוימת תוכל רק להרוס אותי, ובכך התאפשר לי להרפות מהשקפות לא הולמות בנוגע לעיסוקי ולזכות ביעד הולם לחתור אליו בעיסוקי.

חשיבותה של עבודתו של אלוהים באמירת דברים.

דברי אלוהים רלוונטיים:

בעידן המלכות, אלוהים משתמש בדברו כדי לפתוח בעידן חדש, לשנות את אופן עבודתו, ולבצע את העבודה המיועדת לעידן כולו. זה העיקרון שלפיו אלוהים עובד בעידן הדבר. הוא הפך לבשר ודם כדי לדבר מתוך נקודות מבט שונות, וכדי לאפשר לאדם לראות באמת את אלוהים, שהוא הדבר המופיע בבשר, ואת חוכמתו ומופלאותו. העבודה הזאת נעשית כדי להגשים טוב יותר את המטרות, שהן כיבוש האדם, הפיכת האדם למושלם וסילוק האדם. זה העיקרון שלפיו אלוהים עובד בעידן הדבר. באמצעות הדבר, האדם מתוודע לעבודתו של אלוהים, לטבעו של אלוהים, למהותו של האדם ולמה שעל האדם להיווכח בו. באמצעות הדבר, מושגת כל העבודה שאלוהים רוצה לעשות בעידן הדבר. באמצעות הדבר, האדם מתגלה, מסולק ומועמד בניסיונות. האדם ראה את הדבר, שמע את הדבר וגילה את קיומו של הדבר. כתוצאה מכך, האדם מאמין בקיומו של אלוהים, האדם מאמין בכול יכולתו ובחכמתו של אלוהים, וכן בלבו של אלוהים, שמלא אהבה לאדם, וברצונו להושיע את האדם. על אף שהמילה "דבר" היא פשוטה ושגרתית, הדבר היוצא מפי האל בהתגלמותו כבשר ודם מרעיד את היקום כולו. דבר האל משנה מהיסוד את לב האדם, את תפיסותיו ואת טבעו הישן, וכן את מראהו הישן של העולם כולו. לאורך העידנים, רק אלוהים של היום עובד כך, ורק הוא מדבר כך ומושיע כך את האדם. לאחר מכן, הדבר מכוון את האדם בחייו, והדבר רועה את האדם ומקיים אותו. האדם חי בעולמו של הדבר, חי בתוך הקללות והברכות של דבר האל, ויותר מכך, הוא חי תחת המשפט והייסורים של הדבר. הדברים האלה והעבודה הזו נועדו כולם למען ישועתו של האדם, הגשמת רצונו של אלוהים ושינוי מראהו המקורי של עולם הבריאה הישנה. אלוהים ברא את העולם באמצעות הדבר, והוא מושל בבני האדם ברחבי תבל באמצעות הדבר, וכובש ומושיע אותם באמצעות הדבר. לבסוף, הוא ישתמש בדבר כדי לשים קץ לכל העולם הישן. רק אז תושלם לחלוטין תוכנית הניהול. לאורך כל עידן המלכות, אלוהים משתמש בדבר כדי לעשות את עבודתו ולהשיג את תוצאות עבודתו. הוא לא עושה נפלאות או ניסים, אלא פשוט עושה את עבודתו באמצעות הדבר. בזכות הדבר, אלוהים מזין ומקיים את האדם. בזכות הדבר, האדם זוכה בידע ובניסיון אמיתי. האדם בעידן הדבר בהחלט קיבל ברכות יוצאות מן הכלל. האדם לא סובל כלל את מכאובי הבשר, והוא פשוט נהנה מהשפע שמספק דבר האל. הוא לא צריך לחפש דבר או להתקדם הלאה, והוא רואה בקלות את הופעתו של אלוהים, שומע בקלות את אלוהים באופן אישי, מקבל ממנו הכל בקלות ורואה אותו בקלות עושה את עבודתו באופן אישי. האדם בעידני העבר לא היה מסוגל ליהנות מדברים כאלה, ואלה ברכות שהוא מעולם לא יכול היה לקבל.

מתוך 'עידן המלכות הוא עידן הדבר' ב'הדבר מופיע בבשר'

קול של אלוהים | הופעתו של אלוהים הביאה לעידן חדש

🍀🍀🍀🍀🍀🍀🍀🍀🍀🍀🍀🍀🍀

🍀🍀🍀🍀🍀🍀🍀🍀🍀🍀🍀🍀🍀🍀🍀🍀🍀🍀🍀🍀🍀🍀🍀🍀

תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים של אלוהים מגיעה לקצה ושער המלכות נפתח לכל מי שחפץ בהופעתו של אלוהים. אחים ואחיות יקרים, למה אתם מחכים? במה אתם חפצים? האם אתם ממתינים להופעתו של אלוהים? האם אתם מחפשים את עקבותיו של אלוהים? כמה כמהים להופעתו של אלוהים! וכמה קשה למצוא את עקבותיו של אלוהים! בעידן שכזה, בעולם שכזה, מה עלינו לעשות כדי להיות עדים ליום הופעתו של אלוהים? מה עלינו לעשות כדי לצעוד בעקבות אלוהים? שאלות מעין אלו מעסיקות את כל מי שממתין להופעתו של אלוהים. כולכם הרהרתם בהן לא פעם – אך מה היתה התוצאה? איפה אלוהים מופיע? איפה עקבותיו של אלוהים? האם זכיתם בתשובות? תשובתם של רבים תהיה כזו: אלוהים מופיע בין חסידיו ועקבותיו נמצאות בקרבנו – אין פשוט מזה! כל אחד יכול לתת תשובה נוסחתית, אבל האם אתם מבינים מהי הופעתו של אלוהים ומהן עקבותיו של אלוהים? הופעתו של אלוהים מתייחסת לירידתו ארצה באופן אישי כדי לעשות את עבודתו. בזהותו ובטבעו, ובשיטתו הפנימית, הוא יורד אל בני האנוש כדי לבצע את עבודת התחלתו של עידן חדש וסיומו של עידן קודם. הופעה כזו לא נעשית כטקס. היא לא אות, תמונה, נס, או חיזיון גדול, וקל וחומר שהיא לא תהליך דתי כלשהו. זוהי עובדה אמיתית וממשית שניתן לגעת בה ולחזות בה. הופעה כזו לא נעשית למען היצמדות לתהליך או למען משימה קצרת טווח, אלא למען שלב עבודה בתוכנית הניהול שלו. הופעתו של אלוהים תמיד משמעותית ותמיד קשורה לתוכנית הניהול שלו. ההופעה הזו שונה לגמרי מהופעת ההכוונה של אלוהים, הנהגתו של אלוהים, והנאורות שהוא מעניק לאדם. אלוהים מבצע שלב בעבודה גדולה בכל פעם שהוא מתגלה. עבודה זו שונה מן העבודה בכל עידן אחר. זהו דבר שהאדם לא מסוגל לתפוס ושהאדם מעולם לא חווה. זוהי עבודה שפותחת עידן חדש ומסיימת את העידן הישן, וזוהי צורה חדשה ומשופרת של העבודה למען ישועת האנושות. זאת ועוד, זוהי עבודת הבאתה של האנושות לעידן החדש. זוהי חשיבות הופעתו של אלוהים.

קול של אלוהים | כל מי שלא מכיר את אלוהים מתנגד לאלוהים

לתפוס את התכלית של עבודת האל, את ההשפעה הרצויה על האדם, ואת רצונו של אלוהים מהאדם – זה מה שכל חסיד של אלוהים צריך לעשות. מה שחסר לכל בני האדם הוא הכרה של עבודתו של אלוהים. האדם לא תופס ולא מבין מהם בדיוק מעשיו של אלוהים באדם, מהי כל עבודתו של אלוהים, ומה רצון האל מאז בריאת העולם. הליקוי הזה לא מאפיין רק את כל העולם הדתי, אלא גם את כל בני האדם שמאמינים באלוהים. בבוא היום, כשתצליחו באמת לחזות באלוהים ולהבין את חוכמתו של אלוהים; כשתחזו בכל מעשיו של אלוהים ותכירו במה ששייך לאלוהים ובמה שאלוהים הנו; כשתחזו בשפע, בחוכמה, בפלא שלו ובכל עבודתו באדם – זו תהיה העת שבה תזכו באמונה מוצלחת באלוהים. כשנאמר שאלוהים הוא מקיף ושופע עד מאוד, מה הכוונה במילה מקיף? ומה הכוונה במילה שופע? אם אתם לא מבינים זאת, אתם לא יכולים להיחשב בני אדם שמאמינים באלוהים. מדוע אני אומר שבני אדם בעולם הדתי לא מאמינים באלוהים ושהם רשעים ששייכים לאותו סוג של השטן? אני אומר שהם רשעים מפני שהם לא מבינים את רצונו של אלוהים ולא רואים את חוכמתו. אלוהים לא חושף בפניהם את עבודתו בשום זמן. הם עיוורים שלא רואים את מעשיו של אלוהים. הם בני האדם שאלוהים נטש ושאלוהים לא מטפל בהם או מגן עליהם. יתרה מזאת, הם בני האדם שלא ניחנים בעבודתה של רוח הקודש. מי שאלוהים לא עושה בו את עבודתו הוא רשע שמתנגד לאלוהים. בני האדם שאני אומר שהם מתנגדים לאלוהים הם אלה שלא מכירים את אלוהים, שמכירים באלוהים במילים ריקות מתוכן אך לא מכירים אותו, שהם חסידים של אלוהים אך לא נשמעים לו, ושמתענגים על חסדו של אלוהים אך לא מסוגלים לשאת עליו עדות. אדם שלא מבין את התכלית של עבודתו של אלוהים ושל עבודתו של אלוהים באדם, לא יכול לתאום את לבו של אלוהים, ולא יכול לשאת עדות על לאלוהים. הסיבה לכך שהאדם מתנגד לאלוהים נובעת, מצד אחד, מטבעו המושחת של האדם, ומצד שני, מהבורות שיש לו לגבי אלוהים וחוסר ההבנה שלו את עקרונות עבודתו של אלוהים ואת רצונותיו מהאדם. שני ההיבטים האלה מתמזגים לכדי תולדות התנגדותו של האדם לאלוהים. בני אדם שרק החלו להאמין לאחרונה מתנגדים לאלוהים משום שההתנגדות הזו היא חלק מאופיים, ואילו בני אדם שמאמינים באלוהים מזה שנים רבות מתנגדים לו כתוצאה מחוסר הכרתם את אלוהים, בנוסף לטבעם המושחת. לפני שאלוהים התגלם כבשר ודם, ניתן היה לומר שהאדם מתנגד לאלוהים אם הוא ציית לצווים שקבע אלוהים בשמיים. לדוגמה, בעידן החוק, כל מי שלא שמר את מצוות יהוה נחשב למי שמתנגד לאלוהים. כל מי שגנב את הזבחים ליהוה, וכל מי שהתנגד לבני האדם שיהוה אהב נחשב כמי שמתנגד לאלוהים ושסופו להיסקל למוות. כל מי שלא כיבד את אביו ואת אמו, וכל מי שהכה או קילל את הזולת נחשב כמי שלא שומר את המצוות. וכל מי שלא שמר את מצוות יהוה נחשב כמי שהתנגד לו. זה כבר לא היה המצב בעידן החסד. בתקופה הזו, כל מי שהתנגד לישוע נחשב כמי שמתנגד לאלוהים, וכל מי שלא נשמע לדברים שאמר ישוע נחשב כמי שמתנגד לאלוהים. בעידן הזה, הקביעה של "התנגדות לאלוהים" הפכה למובהקת יותר ולממשית יותר. בזמן שבו אלוהים לא התגלם כבשר ודם, הרף לשאלה אם בן אדם מתנגד לאלוהים היה אם הוא עבד והעריץ את אלוהים הנסתר שבשמיים. הגדרתה של "התנגדות לאלוהים" באותה עת לא הייתה כל כך ממשית, מכיוון שהאדם לא יכול היה לראות את אלוהים, להכיר את צלם האל או לדעת כיצד הוא עובד ומדבר. לאדם לא היו תפיסות לגבי אלוהים והוא האמין באלוהים באופן מעורפל, משום שאלוהים לא התגלה לאדם. לפיכך, ללא קשר לאופן שבו האדם האמין באלוהים בדמיונו, אלוהים לא גינה את האדם או ביקש הרבה מן האדם, משום שהאדם לא יכול היה לראות את אלוהים כלל. כשאלוהים מתגלם כבשר ודם ובא לעבוד בקרב בני האדם, כולם רואים את אלוהים ושומעים את דבריו, וכולם רואים את מעשיו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. בעת הזו, כל התפיסות האנושיות מתמוססות והופכות לקצף בלבד. באשר לבני האדם שרואים את אלוהים שהתגלם כבשר ודם, כל מי שממושמע בלבו לא יגונה, ואילו מי שמתנגד לאלוהים בכוונה תחילה ייחשב למתנגד של אלוהים. בני אדם כאלה הם צוררי משיח והם אויבים המתנגדים לאלוהים ברצון. בני האדם שיש להם תפיסות לגבי אלוהים אך נשמעים לו בשמחה לא יגונו. אלוהים מגנה את האדם על סמך כוונותיו ומעשיו, ולעולם לא על סמך מחשבותיו ודעותיו. אילו היה האדם מקבל גינוי על סמך זאת, איש לא היה יכול להימלט מידיו הזועמות של אלוהים. בני האדם שמתנגדים במכוון לאלוהים בהתגלמותו ייענשו על מרדנותם. התנגדותם המכוונת לאלוהים נובעת מתפיסותיו לגביו, שהן תוצר של האופן שבו הם מפריעים לעבודתו של אלוהים. בני אדם כאלה מתנגדים ביודעין והורסים ביודעין את עבודתו של אלוהים. לא רק שיש להם תפיסות לגבי אלוהים, אלא שהם עושים דברים שמפריעים לעבודתו. זו הסיבה שבני אדם כאלה יגונו. בני האדם שלא מפריעים במכוון לעבודה לא יגונו כחוטאים, משום שהם מסוגלים להישמע לאלוהים בכוונה ולא לגרום להפרעה או לשיבוש. בני אדם כאלה לא יגונו. עם זאת, לאחר שבני אדם חווים שנים רבות של עבודתו של אלוהים, אם הם עדיין מחזיקים באותן תפיסות לגבי אלוהים וממשיכים לא להצליח להכיר את עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, ולמרות שנות הניסיון הרבות שלהם, הם ממשיכים להחזיק בתפיסות רבות לגבי אלוהים ועדיין לא מסוגלים להכיר את אלוהים, הרי שאפילו אם הם לא גורמים לנזק עם התפיסות הרבות שלהם לגבי אלוהים, ואפילו אם התפיסות לא יוצאות החוצה, בני האדם האלה לא יכולים לשרת את עבודתו של אלוהים. הם לא מסוגלים להטיף את הבשורה או לשאת עדות על אלוהים. בני אדם כאלה הם לא-יוצלחים ואווילים. משום שהם לא מכירים את אלוהים ומשום שהם לא מסוגלים להשליך את תפיסותיהם לגבי אלוהים, אלוהים מגנה אותם. אפשר לנסח זאת כך: שכיח מאוד שבני אדם שרק החלו להאמין לאחרונה יחזיקו בתפיסות לגבי אלוהים, או לא יכירו אותו כלל, אך חריג שבני האדם שמאמינים מזה שנים רבות וחוו הרבה מעבודתו של אלוהים מחזיקים בתפיסות כאלה, וחריג על אחת כמה וכמה שבני אדם כאלה לא מכירים את אלוהים. אלוהים מגנה בני אדם כאלה כתוצאה ממצב חריג כזה. בני אדם חריגים כאלה הם לא-יוצלחים. אלה בני האדם שמתנגדים לאלוהים יותר מכל, ואשר נהנו לשווא מחסדו של אלוהים. בני האדם האלה יסולקו בסופו של דבר!

דבר אלוהים | מי שטבעו אינו משתנה צורר את אלוהים

לאחר כמה אלפי שנות שחיתות, נעשה האדם אדיש וקהה חושים ונעשה לשד המתנגד לאלוהים, עד כדי כך שמרדנותו של האדם כלפי אלוהים תועדה בספרי ההיסטוריה, ואפילו האדם עצמו לא מסוגל לתת דין וחשבון מלאים על התנהגותו המרדנית. זאת משום שהשטן השחית את האדם עד עמקי נשמתו והוביל את האדם הרחק מדרך הישר, עד כדי כך שהאדם לא יודע לאן לפנות. גם היום, האדם עודנו בוגד באלוהים: כשהאדם רואה את אלוהים, הוא בוגד בו, וכשהוא לא יכול לראות את אלוהים, גם אז הוא בוגד בו. יש גם מי שלאחר שהיה עד לקללות אלוהים ולחרון אפו, בכל זאת בוגד בו. לכן אני אומר שההיגיון של האדם איבד את תפקידו המקורי, ושגם מצפונו של האדם איבד את תפקידו המקורי. האדם שאני מביט בו הוא חיה בדמות אדם – הוא נחש ארסי – ולא משנה כמה הוא מנסה להיראות מעורר רחמים אל מול עיני, לעולם לא אהיה רחמן כלפיו, מפני שאין לאדם יכולת הבחנה בין שחור ללבן ובין אמת לשקר. הגיון האדם נעשה כה אטום, אך הוא בכל זאת מבקש לקבל את ברכתי. אנושיותו כה נחותה, אך הוא בכל זאת רוצה להחזיק בריבונות של מלך. על מי הוא יכול למלוך, עם היגיון שכזה? איך הוא יכול לשבת על כס מלכות עם אנושיות כזו? אין ספק שאין לאדם בושה! הוא חדל אישים ויהיר! למי מכם שרוצה לקבל ברכות, אני מציע שימצא תחילה ראי ויתבונן בבבואתו המכוערת – האם יש לכם את מה שנדרש כדי למלוך? האם יש לכם פנים של אדם שיכול לקבל ברכות? לא חל אפילו שינוי קל בטבעכם, ולא הנהגתם שום דבר מן האמת, ובכל זאת אתם מייחלים לעתיד נפלא. אתם משלים את עצמכם! מאחר שהאדם נולד לתוך ארץ כה מזוהמת, החברה פגעה בו אנושות, הוא הושפע ממוסר פיאודלי, ולמד ב"מוסדות להשכלה גבוהה." החשיבה הנחשלת, המוסר המושחת, ההשקפה הנבזית על החיים, הפילוסופיה הנתעבת, הקיום חסר התוחלת, ואורח חייכם ומנהגיכם המושחתים – כל הדברים האלה פלשו באופן חמור לתוך לבו של האדם, חתרו תחת מצפונו והתקיפו אותו באופן חמור. כתוצאה מכך, האדם מרוחק עוד יותר מאלוהים ומתנגד לו עוד יותר. טבע האדם הולך ונעשה מרושע יותר מיום ליום, ואין ולו אדם אחד שיוותר מרצון על שום דבר למען אלוהים, אין ולו אדם אחד שיישמע לאלוהים מרצון, ויתרה מזאת, אין ולו אדם אחד שישאף מרצונו להופעת אלוהים. במקום זאת, בתחומו של השטן, האדם לא עושה דבר מלבד לחפש הנאות, והוא נכנע לשחיתות הבשר בארץ הרפש. גם כשאלה שחיים בחשיכה שומעים את האמת, לא עולה בדעתם להנהיג אותה, והם לא שואפים לחפש את אלוהים גם אם הם חזו בהופעתו. כיצד יכול להיות לאנושות כה מושחתת סיכוי כלשהו לישועה? כיצד יכולה אנושות כה מנוונת לחיות באור?

יש לשנות את טבע האדם, החל מהידע על מהותו, דרך שינויים בחשיבתו, אופיו, והשקפתו המחשבתית – באמצעות שינויים מהיסוד. רק כך יושגו שינויים אמיתיים בטבעו של האדם. טבעו המושחת של האדם נובע מכך שהשטן הרעיל ורמס אותו, מהנזק המביש שהשטן הסב לחשיבה שלו, למוסר שלו, לתובנה שלו ולהיגיון שלו. האדם מתנגד לאלוהים ולא מבין את האמת בדיוק משום שהשטן השחית את היסודות האלה של האדם, ומשום שהם לא דומים כלל לאופן שבו אלוהים ברא אותם במקור. לפיכך, על השינויים בטבע האדם להתחיל משינויים בחשיבה שלו, בתובנה שלו וההיגיון שלו, ואלה ישנו את הכרתו את אלוהים ואת ידיעתו את האמת. מי שנולד בארץ המושחתת ביותר הוא בור עוד יותר באשר למהותו של אלוהים ולמשמעות האמונה באלוהים. ככל שבני אדם מושחתים יותר, כך הם יודעים פחות על קיומו של אלוהים, וכך ההיגיון והתובנה שלהם דלים יותר. המקור להתנגדותו של האדם ולהתמרדותו נגד אלוהים הוא השחתתו על ידי השטן. כיוון שהשטן השחית אותו, מצפונו של האדם נעשה אדיש. מסיבה זו הוא בלתי מוסרי, מחשבותיו מנוונות, ויש לו השקפה מחשבתית נחשלת. לפני שהשטן השחית אותו, האדם הלך באופן טבעי בעקבות אלוהים ושמע לדבריו. היו לו היגיון ומצפון יציבים באופן טבעי, והייתה לו אנושיות רגילה. אחרי שהשטן השחית אותו, ההיגיון, המצפון והאנושיות המקוריים שלו הלכו ונעשו קהים והשטן פגם בהם. כך הוא איבד את צייתנותו ואת אהבת אלוהים שלו. ההיגיון של האדם נעשה לקוי, טבעו נעשה זהה לטבע של חיה והתמרדותו באלוהים נעשתה תכופה וחמורה יותר. אולם האדם עדיין לא יודע זאת ולא מכיר בכך, והוא רק מתנגד ומורד בעיוורון. גילוי טבעו של האדם הוא ביטוי ההיגיון, התובנה והמצפון שלו, ומכיוון שההיגיון והתובנה שלו רעועים ומצפונו נעשה קהה ביותר, טבעו מתמרד באלוהים. אם ההיגיון והתובנה של האדם לא יכולים להשתנות, אין סיכוי לשינויים בטבעו ולהיותו כלבבו של אלוהים. אם ההיגיון של האדם רעוע, הוא אינו יכול לשרת את אלוהים והוא לא ראוי לשימושו של אלוהים. "היגיון רגיל" פירושו ציות ונאמנות לאלוהים, כמיהה לאלוהים, יחס חד-משמעי כלפי אלוהים, ומצפון כלפי אלוהים. פירושו שפיכם ולבכם שווים כלפי אלוהים, ללא התנגדות מכוונת לאלוהים. בעלי היגיון לקוי אינם כאלה. מכיוון שהשטן השחית אותו, האדם יצר תפיסות על אלוהים, ואין לו נאמנות או תשוקה לאלוהים, וקל וחומר שאין לו מצפון כלפי אלוהים. האדם מתנגד ושופט את אלוהים במכוון. יתרה מכך, הוא מטיח בו גידופים מאחורי גבו. האדם יודע בבירור שזהו אלוהים, אך הוא בכל זאת מותח עליו ביקורת מאחורי גבו. אין לאדם כוונה להישמע לאלוהים והוא רק מציב לאלוהים דרישות ובקשות בעיוורון. בני אדם כאלה – בני אדם שיש להם היגיון לקוי – לא מסוגלים להכיר בהתנהגותם המתועבת ולהתחרט על מרדנותם. אם בני אדם מסוגלים להכיר את עצמם, הם ישיבו לעצמם מעט מההיגיון שלהם. ככל שבני אדם מתמרדים יותר נגד אלוהים ולא מכירים את עצמם, כך ההיגיון שלהם רעוע יותר.

המקור לגילוי טבעו המושחת של האדם אינו אלא מצפונו שהוקהה, טבעו הזדוני וההיגיון הרעוע שלו. אם מצפונו של האדם וההיגיון שלו יוכלו לשוב לעצמם, הוא יהיה ראוי לשימושו של אלוהים. בפשטות, מפני שמצפונו של האדם היה תמיד אדיש, ומפני שההיגיון של האדם מעולם לא היה יציב ורק הלך והתקהה, האדם מורד באלוהים יותר ויותר, עד כדי כך שהוא אף צלב את ישוע וסירב להכניס לביתו את אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם באחרית הימים. מסיבה זו הוא מגנה את בשרו של אלוהים, ורואה בבשרו של אלוהים דבר שפל ונחות. אילו הייתה באדם ולו מעט אנושיות, הוא לא היה כה אכזרי כלפי התגלמותו של אלוהים כבשר ודם; אילו היה לו ולו מעט היגיון, הוא לא היה כה אכזרי כלפי התגלמותו של אלוהים כבשר ודם; אילו היה לו ולו מעט מצפון, הוא לא היה כה "אסיר תודה" להתגלמות אלוהים כבשר ודם, בדרך זו. האדם חי בתקופה שבה אלוהים מתגלם כבשר ודם, אבל הוא לא מסוגל להודות לאלוהים על שנתן לו הזדמנות טובה שכזו, ובמקום זאת הוא מקלל את בואו של אלוהים או מתעלם לגמרי מעובדת התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, ונדמה שהוא מתנגד לה ועייף ממנה. בלי קשר לאופן שבו האדם מתייחס לבואו של אלוהים, בקיצור, אלוהים תמיד המשיך בעבודתו למרות הכל – על אף שהאדם לא קיבל אותו בברכה כלל, ועל אף שהאדם בא אליו בדרישות בעיוורון. טבע האדם נעשה אכזרי מאוד, ההיגיון שלו נעשה קהה מאוד, ומצפונו נרמס לגמרי על ידי השטן, והוא חדל מזמן להיות מצפונו המקורי של האדם. לא זו בלבד שהאדם כפוי טובה כלפי אלוהים המתגלם כבשר ודם, על כך שהעניק לאנושות כל כך הרבה חיים וחסד, אלא שהוא אף נוטר טינה כלפי אלוהים, על שהעניק לו את האמת. האדם נוטר טינה לאלוהים מפני שאין לו שום עניין באמת. לא זו בלבד שהאדם לא יכול להקריב את חייו למען אלוהים המתגלם כבשר ודם, אלא שהוא אף מנסה לסחוט ממנו טובות הנאה, ודורש עניין גדול בעשרות מונים מזה שהאדם נתן לאלוהים. בני אדם עם מצפון והיגיון כאלה מתייחסים לכל זאת כאל מובן מאליו ובכל זאת מאמינים שהם ויתרו על הרבה כל כך למען אלוהים, ושאלוהים נתן להם מעט מדי. יש כאלה שנתנו לי קערת מים, אך הושיטו את ידיהם ודרשו סכום שווה ערך[א] לשתי קערות חלב, או שנתנו לי חדר ללילה אחד אך ניסו לגבות עליו מחיר גבוה פי כמה בתעריפי לינה. עם אנושות שכזו, ומצפון שכזה, כיצד אתם עדיין מעזים לבקש לזכות בחיים? כמה אתם נקלים ובזויים! בגלל האנושות הזו והמצפון הזה, אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם נודד במרחבים מבלי למצוא מקום מקלט. מי שבאמת יש לו מצפון ואנושיות צריך לעבוד ולשרת בלב שלם את אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, לא בזכות עבודתו הרבה, אלא גם לולא היה עובד כלל. זה הדבר שצריכים לעשות בעלי ההיגיון היציב, וזוהי חובת האדם. רוב בני האדם אף מדברים על תנאים לשירותם את אלוהים: לא אכפת להם אם הוא אלוהים או אדם. הם רק מדברים על התנאים שלהם, ועוסקים רק בהגשמת רצונותיהם. כשאתם מבשלים למעני, אתם דורשים שכר שף; כשאתם עושים למעני שליחויות, אתם מבקשים שכר שליחים; כשאתם עובדים למעני אתם דורשים שכר עבודה; כשאתם מכבסים את בגדיי אתם דורשים שכר כביסה; כשאתם תורמים לכנסייה אתם דורשים החזר עלויות; כשאתם נושאים דברים אתם דורשים שכר נואמים; כשאתם מפיצים ספרים אתם דורשים דמי הפצה, וכשאתם כותבים אתם דורשים תשלום על הכתיבה. אלו שטיפלתי בהם אף דרשו ממני פיצויים, בשעה שאלו שנשלחו הביתה דורשים פיצויים על הנזק לשמם הטוב. מי שלא נשוי דורש נדוניה, או פיצוי על נעוריו האבודים; מי שהורג תרנגולת דורש דמי שחיטה; מי שמטגן מזון דורש דמי טיגון; ומי שמבשל מרק דורש תשלום גם על זה... זוהי אנושיותכם הנשגבת ורבת העוצמה ואלה הם המעשים שמכתיב מצפונכם הטוב. היכן ההיגיון שלכם? היכן האנושיות שלכם? אני רוצה לומר לכם: אם תמשיכו כך, אפסיק לעבוד בקרבכם. לא אעבוד בקרב עדר של חיות בדמות אדם; לא אסבול כך למען קבוצה כזו של בני אדם שפניהם התמימות מסתירות לב סורר; לא אסבול למען להקת חיות שכזו, שאין לה ולו אפשרות קלושה לגאולה. היום שבו אפנה לכם את גבי הוא היום שבו תמותו, היום שבו יבוא עליכם החושך והיום שבו האור ינטוש אתכם! אני רוצה לומר לכם: לעולם לא אהיה נדיב כלפי קבוצה כמו שלכם, קבוצה הנחותה אפילו מחיות! יש גבולות לדבריי ולמעשיי, וכפי שהאנושיות והמצפון שלכם כיום, לא אעבוד עוד, מפני שמצפונכם יותר מדי לוקה בחסר, מפני שגרמתם לי כאב רב מדי ומפני שהתנהגותכם הנבזית מגעילה אותי מדי! לבני אדם שאנושיותם ומצפונם כל כך לוקים בחסר לעולם לא יהיה סיכוי לישועה; לעולם לא אושיע בני אדם כה חסרי לב וכפויי טובה. בבוא יומי, אמטיר לנצח את להבותיי על בני המרדות שעוררו את חרון אפי העז, ואטיל את עונשי הנצחי על החיות האלה שהטיחו בי גידופים ונטשו אותי, אשרוף לנצח בלהבות זעמי את בני המרדות שאכלו וחיו יחד עמי אך לא האמינו בי אלא העליבו אותי ובגדו בי. אטיל את עונשי על כל אלו שעוררו את זעמי, אמטיר את כל זעמי על החיות האלה, שפעם רצו לעמוד לצדי שכם אל שכם אך לא עבדו אותי ולא שמעו לי. המטה שבו אכה את בני האדם ייפול על החיות האלו שפעם נהנו מיחסי הטוב ומדברי המסתורין שלי, ושניסו לקחת ממני הנאות חומריות. לא אסלח לאף אדם שינסה לתפוס את מקומי. לא אחוס על איש מאלה שמנסים לקחת ממני בכוח מזון ובגדים. לעת עתה, אתם מוגנים מפגיעה ואתם ממשיכים לצאת מגדרכם בדרישות שאתם מציבים לי. בבוא יום חרון אפי, לא תציבו לי עוד דרישות. ביום ההוא, אניח לכם "ליהנות" כאוות נפשכם, אדחוף את פניכם בכוח לתוך האדמה, ולעולם לא תוכלו לקום שוב! במוקדם או במאוחר, "אשלם" לכם את החוב הזה – ואני מקווה שאתם מחכים בסבלנות לבוא היום הזה.

אם יצורים בזויים אלו יכולים באמת לשים בצד את רצונותיהם הראוותניים ולשוב לחיק אלוהים, יש להם עדיין סיכוי לישועה. אם יש לאדם לב שבאמת כמה לאלוהים, אלוהים לא ינטוש אותו. האדם לא מצליח לזכות באלוהים לא משום שיש לאלוהים רגש, ולא משום שאלוהים לא מוכן שהאדם יזכה בו, אלא משום שהאדם לא רוצה לזכות באלוהים, ומשום שהאדם לא מחפש את אלוהים בדחיפות. כיצד יכול אלוהים לקלל את אחד מאלה שמחפשים את אלוהים באמת? כיצד יכול אלוהים לקלל אדם בעל היגיון יציב ומצפון רגיש? כיצד יכול אדם העובד ומשרת את אלוהים באמת להישרף באש חרון אפו? כיצד יכול אדם השמח להישמע לאלוהים להיות מגורש מבית אלוהים? כיצד יכול אלוהים להעניש אדם שאוהב את אלוהים עד כלות? כיצד יכול אדם השמח לעזוב הכל למען אלוהים להישאר בלא כלום? האדם לא מוכן ללכת אחר אלוהים, לא מוכן לתרום את רכושו למען אלוהים ולא מוכן להקדיש את חייו לאלוהים, ובמקום זאת הוא אומר שאלוהים הרחיק לכת, ושדברים רבים מדי הקשורים לאלוהים לא עולים בקנה אחד עם תפיסותיו של האדם. עם אנושיות כזו, אפילו אם הייתם נדיבים במאמציכם, בכל זאת לא הייתם יכולים לזכות באישורו של אלוהים, ואתם הרי גם לא מחפשים את אלוהים. האם אתם לא יודעים שאתם הסחורה הפגומה של האנושות? האם אתם לא יודעים שאין אנושיות נחותה מאנושיותכם? האם אתם לא יודעים מה ה"תואר הכבוד" שלכם? אלו שאוהבים את אלוהים באמת מכנים אתכם אבי הזאב, אם הזאב, בן הזאב, נכד הזאב – אתם צאצאיו של הזאב, אנשי הזאב, ועליכם לדעת את זהותכם ולא לשכוח אותה לעולם. אל תחשבו שאתם איזושהי דמות נעלה: אתם הקבוצה האכזרית ביותר של בני אדם חסרי אנושיות בקרב האנושות. האם אתם לא יודעים את כל זה? האם אתם לא יודעים איזה סיכון לקחתי על עצמי כדי לעבוד בקרבכם? אם ההיגיון שלכם לא יוכל לחזור לעצמו ואם מצפונכם לא יוכל לעבוד כראוי, לעולם לא תהיו חופשיים מהכינוי "זאב," לעולם לא תימלטו מיום הקללה, לעולם לא תימלטו מיום עונשכם. נולדתם נחותים, חסרי ערך. אתם במהותכם להקת זאבים רעבים, ערמת פסולת וגרוטאות, ושלא כמוכם, אני לא עובד עליכם כדי לזכות בטובות הנאה, אלא משום הצורך בעבודה. אם תמשיכו להתמרד כך, אפסיק לעבוד, ולעולם לא אעבוד עליכם שוב. נהפוך הוא – אעביר את עבודתי לקבוצה אחרת המוצאת חן בעיני, וכך אעזוב אתכם לנצח, מפני שאני לא מוכן להביט במי שצורר אותי. אם כך, האם אתם רוצים להיות תואמים לי או לצרור אותי?

מתוך 'הדבר מופיע בבשר'

הערות שוליים:

א. בטקסט המקורי נכתב "מטבעות זהב בשווי של".

דבר אלוהים | אלוהים שולט בגורל האנושות כולה

כבני אנוש וכמשיחיים אדוקים, מאחריותנו ומחובתנו להעלות כקורבן את שכלנו וגופנו למען מילוי התפקיד שאלוהים מטיל עלינו, מפני שכל הווייתנו נובעת מאלוהים וקיימת הודות לריבונות האל. אם שכלנו וגופנו לא מכוונים למילוי התפקיד שאלוהים מטיל עלינו ולא למען המטרה הצודקת של האנושות, נשמתנו לא תהיה ראויה לאלה שהקריבו את חייהם למען התפקיד שאלוהים הטיל עליהם וקל וחומר שהיא לא תהיה ראויה לאלוהים שהעניק לנו הכל.

רצון האל | אלוהים בורא את חווה

(בראשית ב' 18-20) ויאמר יהוה אלֹהים, לא-טוב היות האדם לבדו; אעשה-לו עזר, כנגדו. ויִּצֶר יהוה אלהים מן-האדמה, כל-חית השדה ואת כל-עוף השמים, ויבא אל-האדם, לראות מה-יקרא-לו; וכל אשר יקרא-לו האדם נפש חיה, הוא שמו. ויקרא האדם שמות, לכל-הבהמה ולעוף השמים, ולכל, חית השדה; ולאדם, לא-מצא עזר כנגדו.

(בראשית ב' 22-23) ויבן יהוה אלהים את־הצלע אשר־לקח מן־האדם לאשה, ויבִאֶהָ אל־האדם. ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי. לזאת יקרא אשה, כי מאיש לקחה־זאת.

ישנם מספר ביטויי מפתח בקטע זה מכתבי הקודש. אנא סמנו אותם: "וכל אשר יקרא־לו האדם נפש חיה, הוא שמו." אם כן, מי נתן לכל היצורים החיים את שמותיהם? היה זה אדם ולא אלוהים. האמירה הזו מספרת לאנושות עובדה: אלוהים נתן לאדם תבונה כשהוא ברא אותו. כלומר, תבונתו של האדם באה מאלוהים. אין ספק בכך. אך מדוע? לאחר שאלוהים ברא את אדם, האם אדם למד בבית ספר? האם הוא ידע לקרוא? לאחר שאלוהים ברא יצורים חיים שונים, האם זיהה את כל בעלי החיים הללו? האם אלוהים אמר לו מה שמותיהם? כמובן, אלוהים גם לא לימד אותו איך להמציא שמות ליצורים האלה. זו האמת! אם כן, איך הוא ידע כיצד לתת ליצורים החיים האלה את שמותיהם ואילו מין שמות הוא נתן להם? הדבר קשור לשאלה מה אלוהים הוסיף לאדם כשהוא ברא אותו. העובדות מוכיחות שכאשר אלוהים ברא את האדם, הוא הוסיף לו את תבונתו שלו. זו נקודה מרכזית. האם כולכם הקשבתם בתשומת לב? יש נקודה מרכזית נוספת שצריכה להיות ברורה לכם: לאחר שאדם נתן ליצורים החיים האלה את שמותיהם, השמות האלה התקבעו באוצר המילים של אלוהים. מדוע אני אומר זאת? הדבר קשור גם לטבעו של אלוהים, ועליי להסביר זאת.

אלוהים ברא את האדם, נפח בו נשמת חיים וגם נתן לו חלק מתבונתו שלו, מיכולותיו שלו וממה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו. לאחר שאלוהים נתן לאדם את כל הדברים הללו, האדם היה מסוגל לעשות דברים מסוימים בזכות עצמו ולחשוב בכוחות עצמו. אם מה שהאדם ממציא ועושה נאה בעיני אלוהים, אלוהים מקבל זאת ולא מתערב. אם מה שהאדם עושה נכון, אלוהים יניח לדבר להישאר כך לנצח. אם כן, מה מסמנת האמירה "וכל אשר יקרא־לו האדם נפש חיה, הוא שמו"? היא אומרת שאלוהים לא ערך כל שינוי בשמות היצורים החיים השונים. יהיה אשר יהיה השם שאדם בחר ליצור כלשהו, אלוהים אמר "כן" ורשם את השם כמו שהוא. האם אלוהים הביע דעות כלשהן? לא, בשום אופן לא. אם כן, מה אתם מבינים מכך? אלוהים נתן לאדם תבונה והאדם השתמש בתבונה שאלוהים נתן לו כדי לעשות דברים. אם מה שהאדם עושה הוא חיובי בעיני אלוהים, אלוהים מאשר אותו, מכיר בו ומקבל אותו ללא כל הערכה או ביקורת. זה דבר שאף אדם, רוח רעה או השטן לא יכולים לעשות. האם אתם רואים כאן גילוי של טבעו של אלוהים? האם בן אנוש, בן אנוש מושחת או השטן היו מקבלים אחרים שיעשו דברים בשמם ממש מתחת לאפם? מובן שלא! האם הם היו נאבקים על מעמדם עם האדם האחר או הכוח האחר השונה מהם? מובן שכן! אילו אדם מושחת או השטן הם שהיו עם אדם, אי ספק שהם היו דוחים את מעשיו של אדם באותו רגע. אין ספק שכדי להוכיח שיש להם היכולת לחשוב באופן עצמאי ולהיות בעלי תובנות ייחודיות משלהם, הם היו מתכחשים לכל מה שאדם עשה: "אתה רוצה לקרוא לזה כך? אם כך אני לא מתכוון לקרוא לזה כך – אני מתכוון לקרוא לזה אחרת. אתה קראת לזה אבי, אך אני אקרא לזה דני. עליי להוכיח את גאונותי." איזה מין אופי זה? האין הוא יהיר ביותר? אך האם יש לאלוהים טבע כזה? האם היו לאלוהים אילו התנגדויות יוצאות דופן לדבר הזה שאדם עשה? התשובה היא בשום אופן לא! בטבע שאלוהים מגלה אין אפילו שמץ קל של וכחנות, יוהרה או צדקנות. הדבר ברור ביותר כאן. זה רק דבר קטן מאוד, אך אם אתם לא מבינים את מהותו של אלוהים, אם לבכם לא מנסה להבין כיצד אלוהים פועל ומה גישתו של אלוהים, הרי שלא תכירו את טבעו של אלוהים ולא תראו את הביטוי והגילוי של טבעו. הלא כן? האם אתם מסכימים עם מה שהסברתי לכם זה עתה? בתגובה למעשיו של אדם, אלוהים לא הצהיר בקול רם, "נהגת היטב. נהגת נכון. אני מסכים." עם זאת, בלבו, אלוהים אישר, העריך ושיבח את מעשיו של אדם. זה היה הדבר הראשון מאז הבריאה שהאדם עשה עבור אלוהים לפי הנחייתו. זה היה דבר שהאדם עשה במקום אלוהים ובשם אלוהים. בעיני אלוהים, הדבר נבע מהתבונה שהוא העניק לאדם. אלוהים ראה בכך דבר טוב, דבר חיובי. מה שאדם עשה באותה עת היה הביטוי הראשון באדם לתבונתו של אלוהים. זה היה ביטוי טוב מנקודת המבט של אלוהים. מה שאני רוצה לספר לכם כאן הוא שכוונתו של אלוהים בכך שהוא הוסיף לאדם מעט מתבונתו וממה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו הייתה שהאדם יוכל להיות היצור החי המביא אותו לידי ביטוי. אלוהים השתוקק לראות בדיוק את זה –יצור חי שעושה דברים בשמו.

מתוך 'המשך של הדבר מופיע בבשר'

הידעתם? אלוהים עשה מעשה אדיר בקרב בני האדם

האל הכול יכול אומר, "האם לא רציתם עד מאוד לראות את אלוהים שבשמיים? האם לא רציתם עד מאוד להבין את אלוהים שבשמיים? האם לא רציתם עד מאוד לראות את יעדה הסופי של האנושות? הוא יספר לכם את כל הסודות האלה שאיש עוד לא שמע, והוא אפילו יספר לכם את האמיתות שאתם לא מבינים. הוא השער שלכם למלכות והוא המדריך שלכם לעידן החדש."

מכיוון שאי-אפשר לראות או למשש את עבודתו של אלוהים, ומעבר לכך, מכיוון שעבודתו נסתרת מהעולם, כיצד אפשר לקרוא לה מעשה אדיר? איזה סוג של מעשה יכול להיות אדיר? ודאי שאי-אפשר להכחיש שעבודתו של אלוהים נחשבת אדירה, אבל מדוע אני אומר שהעבודה שאלוהים עושה כיום היא אדירה? כשאני אומר שאלוהים עשה מעשה אדיר, הדבר נוגע ללא ספק לדברים רבים ומסתוריים שהאדם עדיין לא הבין. בואו נדון בהם עכשיו.

ישוע נולד בתוך אבוס בתקופה שלא קיבלה את קיומו, ובכל זאת העולם לא יכול היה לעצור אותו, והוא חי בקרב בני האדם במשך שלושים ושלוש שנים תחת השגחתו של אלוהים. בשנות החיים הרבות האלה, הוא חווה את מרירות העולם וטעם מחיי האומללות על פני האדמה. הוא לקח על עצמו את האחריות הכבדה של ההיצלבות כדי לכפר על חטאיה של האנושות כולה. הוא כיפר על חטאיהם של כל החוטאים שחיו בתחומו של השטן, ולבסוף גופו שקם לתחייה חזר למקום מנוחתו. באותו רגע התחילה העבודה החדשה של אלוהים, והייתה זו גם ההתחלה של עידן חדש. אלוהים מביא לביתו את כל מי שחטאיו כופרו כדי להתחיל את עבודת הישועה החדשה שלו. הפעם, עבודת הישועה היא יסודית יותר מאשר בעבר. היא לא תיעשה בידי רוח הקודש העובדת באדם כדי לאפשר לו להשתנות בכוחות עצמו, והיא לא תיעשה באמצעות התגלות גופו של ישוע בקרב בני האדם, ועל אחת כמה וכמה היא לא תיעשה בדרך אחרת. במקום זאת, העבודה תיעשה ותכוון בידי אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם בכבודו ובעצמו. זאת כדי להוביל את האדם אל העבודה החדשה. האין זה מעשה אדיר? אלוהים לא עושה את העבודה הזו באמצעות חלק מבני אדם או באמצעות נבואות, אלא במו ידיו ממש. יש שאומרים שזה לא מעשה אדיר ושהוא לא יכול להעניק לאדם התעלות נפש. אף על פי כן, אני אומר לכם שעבודתו של אלוהים היא לא רק הדברים האלה, אלא משהו גדול בהרבה ומעמיק בהרבה.

הפעם אלוהים מגיע לעשות את עבודתו לא בגוף רוחני אלא בגוף רגיל לגמרי. לא רק שזה גופו של אלוהים בהתגלמותו השנייה, אלא שזה גם הגוף שבו הוא חוזר. זהו גוף בשר ודם רגיל לגמרי. לא ניתן לראות שום הבדל בינו לבין גופם של בני אדם אחרים, אבל ניתן לקבל ממנו את האמיתות שמעולם לא שמעתם. הגוף הזה, העשוי בשר ודם חסרי חשיבות לכאורה, הוא התגלמותם של כל דברי האמת של אלוהים. הוא מוציא לפועל את עבודתו של אלוהים באחרית הימים, והוא מבטא את כלל טבעו של אלוהים כדי שהאדם יכיר את הטבע הזה. האם לא רציתם עד מאוד לראות את אלוהים שבשמיים? האם לא רציתם עד מאוד להבין את אלוהים שבשמיים? האם לא רציתם עד מאוד לראות את יעדה הסופי של האנושות? הוא יספר לכם את כל הסודות האלה שאיש עוד לא שמע, והוא אפילו יספר לכם את האמיתות שאתם לא מבינים. הוא השער שלכם למלכות והוא המדריך שלכם לעידן החדש. בשר ודם כאלה, שהם רגילים מאוד, טומנים בחובם תעלומות בלתי נתפסות. ייתכן שמעשיו לא יהיו מובנים לכם כלל, אבל די במטרתה של עבודתו כולה להוכיח לכם שהוא לא עשוי בשר ודם פשוטים כפי שחושב האדם. זאת משום שהוא מייצג את רצון אלוהים וכן את דאגת אלוהים לאנושות באחרית הימים. אף על פי שאתם לא יכולים לשמוע את דבריו שנדמה שמזעזעים את השמיים ואת הארץ, ושאתם לא יכולים לראות את עיניו הבוערות כלהבות, ואף על פי שאתם לא יכולים לחוש את מטה הברזל שלו, אתם יכולים לשמוע בדבריו את זעם אלוהים ולדעת שאלוהים מרחם על האנושות; אתם יכולים לראות את טבעו הצודק של אלוהים ואת חוכמתו, ויתרה מכך, אתם יכולים להבין את חששו ואת דאגתו לאנושות כולה. עבודתו של אלוהים באחרית הימים נועדה לאפשר לאדם לראות את אלוהים שבשמיים חי בקרב בני אדם בארץ, ולאפשר לאדם להכיר את אלוהים, להישמע לו, לירוא אותו ולאהוב אותו. זו הסיבה שהוא שב והתגלם כבשר ודם בשנית. אף שמה שהאדם רואה כיום הוא אל שנראה בדיוק כמו אדם, אל עם אף ושתי עיניים, אל שגרתי, בסופו של דבר אלוהים יוכיח לכם שללא קיום האיש הזה, השמיים והארץ יעברו שינוי עצום; שללא קיום האיש הזה, השמיים יכהו, הארץ תהיה לתוהו ובוהו והאנושות כולה תוכה רעב ומגיפות. הוא יראה לכם שללא ישועתו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם באחרית הימים, אלוהים היה משמיד את האנושות כולה בגיהינום זה מכבר; שללא הבשר והדם האלה, תהיו חוטאים בני חוטאים וגוויות לנצח נצחים. עליכם לדעת שללא קיומם של הבשר והדם האלה, האנושות כולה תעמוד בפני אסון בלתי נמנע, והיא תתקשה להתחמק מהעונש החמור יותר שאלוהים ממיט על האנושות באחרית הימים. ללא הולדת הבשר והדם הרגילים האלה, הייתם כולכם במצב שבו לא תזכו לא בחיים ולא במוות גם אם תייחלו להם בכל מאודכם. ללא קיומם של הבשר והדם האלה, לא תוכלו לקבל כיום את האמת ולהתייצב בפני כס המלכות של אלוהים. במקום זאת, אלוהים יעניש אתכם על חטאיכם הקשים. הידעתם? אלמלא חזר אלוהים כבשר ודם, לאיש לא היה סיכוי לישועה; ואלמלא באו הבשר והדם האלה, אלוהים היה מסיים את העידן הישן כבר מזמן. אם כן, האם אתם עדיין יכולים לדחות את התגלמותו השנייה של אלוהים? בהתחשב בכך שאתם יכולים לזכות בדברים כה רבים מהאיש הרגיל הזה, למה שלא תקבלו אותו ברצון?

עבודתו של אלוהים היא עבודה שאתם לא יכולים לתפוס. אם אתם לא יכולים להבין אם החלטתכם נכונה ואם עבודתו של אלוהים יכולה להצליח, למה שלא תנסו את מזלכם ותראו אם האיש הרגיל הזה יכול מאוד לעזור לכם ואם אלוהים עשה עבודה אדירה. עם זאת, חשוב לי לומר לכם שבתקופתו של נח, בני האדם אכלו ושתו והתחתנו עד כדי כך שנמאס לאלוהים לראות זאת. לכן הוא שלח מבול גדול להשמיד את בני האדם, ונותרו רק נח ומשפחתו בת שמונה הנפשות וכל מיני בעלי החיים. עם זאת, באחרית הימים, בני האדם שאלוהים שומר הם אלה שהיו נאמנים לו עד הסוף. אף ששני המקרים האלה אופיינו בשחיתות רבה שמאסה על אלוהים, ואף ששני המקרים אופיינו באנושות כה מושחתת, עד שכפרה באלוהותו של אלוהים, בתקופתו של נח, אלוהים השמיד את כל בני האדם. בשני המקרים, האנושות העציבה את אלוהים עד מאוד, אבל באחרית הימים, אלוהים נותר עד כה סבלן כלפי בני האדם. מדוע? האם לא חשבתם על כך מעולם? אם אתם באמת לא יודעים, אני יכול לספר לכם. הסיבה שאלוהים יכול לטפל בחסד בבני אדם באחרית הימים היא לא שהם פחות מושחתים מבני האדם בתקופתו של נח, או שהם גילו חרטה כלפי אלוהים, וקל וחומר שהסיבה היא לא שאלוהים לא יכול להשמיד את בני האדם באחרית הימים מפני שהטכנולוגיה התקדמה כל כך. הסיבה היא דווקא שיש לאלוהים עבודה לעשות בקרב קבוצה של אנשים באחרית הימים, ושעבודה זו תיעשה בידי אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם בכבודו ובעצמו. יתר על כן, אלוהים יבחר בחלק מהקבוצה הזו כמושא ישועתו, כפרי תוכנית הניהול שלו, ויביא את בני האדם האלה יחד איתו אל העידן הבא. לכן כך או כך, המחיר ששילם אלוהים היה חלק מתהליך ההכנה לעבודת התגלמותו באחרית הימים. כל מה שיש לכם כיום הוא בזכות הבשר והדם האלה. הסיבה שיש לכם סיכוי לחיות היא שאלוהים חי כבשר ודם. כל מזלכם הטוב נובע מהאיש הרגיל הזה. יתרה מזאת, בסופו של דבר, כל אומות העולם יעבדו את האיש הרגיל הזה, וכן יכירו תודה ויישמעו לאיש הפשוט הזה. זאת משום שהאיש הזה הביא לכם את האמת, את החיים ואת הדרך להושיע את האנושות כולה, לשכך את הסכסוך בין אלוהים והאדם, לקרב את אלוהים אל האדם ולמסור את מחשבותיו של אלוהים לאדם. הוא גם זה שהעניק כבוד רב יותר לאלוהים. האם אדם רגיל כזה לא ראוי לאמונתכם ולהערצתכם? האם לא ראוי לקרוא בשם משיח את הבשר והדם הרגילים האלה? האם איש רגיל כזה לא יכול להיות הביטוי של אלוהים בקרב בני האדם? האם איש כזה אשר עוזר לחסוך מהאנושות אסון לא ראוי לאהבתכם ולקרבתכם? אם אתם דוחים את האמיתות שבפיו וגם בזים לקיומו בקרבכם, מה יהיה סופכם?

כל עבודתו של אלוהים באחרית הימים נעשית בידי האיש הרגיל הזה. הוא יעניק לכם הכל ויותר מהכל, הוא יכול להחליט כל דבר בעניינכם. האם האיש הזה יכול להיות כפי שאתם מאמינים, איש כה פשוט שאפילו לא ראוי לאזכור? האם לא די באמת שלו כדי לשכנע אתכם? האם לא די בהיותכם עדים לעבודתו כדי לשכנע אתכם? או שמא הנתיב שהוא מוביל אתכם בו לא ראוי לכם? מה הדבר הגורם לכם לחוש דחייה עזה כלפיו, להשליך אותו מפניכם ולהתחמק ממנו? הוא זה שמביע את האמת, הוא זה שמספק את האמת והוא זה שנותן לכם נתיב לפסוע בו. האם יכול להיות שאתם עדיין לא יכולים למצוא את סימני עבודתו של אלוהים באמיתות האלה? אלמלא עבודתו של ישוע, האנושות הייתה עדיין על הצלב, אך ללא התגלמותו הנוכחית של אלוהים, אלוהים לא יוכל לשבח את אלה שיורדים מן הצלב והם לא יוכלו לבוא אל העידן החדש. ללא ביאתו של האיש הרגיל הזה, לעולם לא תהיה לכם ההזדמנות ולעולם לא תהיו כשירים לעידודו של אלוהים, מפני שצריך היה להשמיד אתכם זה מכבר. משום ביאתה של ההתגלמות השנייה של אלוהים, אלוהים מחל לכם וחמל עליכם. בלי קשר לכך, הדברים שעליי לומר לכם לסיכום הם אלה: האיש הרגיל הזה, שהוא התגלמות האל כבשר ודם, חשוב מאוד עבורכם. זהו המעשה האדיר שאלוהים כבר עשה בקרב בני האדם.

אמירותיו של אלוהים אל התבל כולה | כשתראו את גופו הרוחני של ישוע, אלוהים יברא מחדש את השמיים והארץ

<*><*><*><*><*><*><*><*><*><*><*><*><*><*><*><*><*><*><*><*><*><*>

האם אתם רוצים לראות את ישוע? האם אתם רוצים לחיות עם ישוע? האם את רוצים לשמוע את הדברים שישוע אומר? אם כך, כיצד תקדמו בברכה את שובו של ישוע? האם אתם מוכנים לכך? באיזה אופן תקדמו בברכה את שובו של ישוע? אני סבור כי כל אח ואחות מחסידי ישוע רוצה לקבל את פניו בחום. אך האם חשבתם אם באמת תכירו את ישוע בשובו? האם תבינו באמת כל דבר שיאמר? האם באמת תקבלו ללא תנאים את כל העבודה שיעשה? כל מי שקרא את כתבי הקודש מודע לשובו של ישוע, וכל מי שקרא את כתבי הקודש מצפה בשקיקה לבואו. כולכם מתמקדים בבוא הרגע הזה, וכנותכם ראויה לשבח, ואמונתכם באמת ראויה לקנאה, אך האם אתם ערים לכך שעשיתם טעות חמורה? באיזה אופן ישוב ישוע? אתם מאמינים כי ישוע ישוב על גבי ענן לבן, אבל אני שואל אתכם: למה מתייחס הענן הלבן הזה? כשחסידים כה רבים של ישוע ממתינים לשובו, בקרב מי מן האנשים האלה ינחת? אם תהיו בין הראשונים שישוע ינחת בקרבם, האם לא ייראה הדבר בלתי הוגן בעליל בעיני אחרים? אני יודע שניחנתם בכנות רבה ובנאמנות לישוע, אך האם אי פעם פגשתם את ישוע? האם אתם מכירים את טבעו? האם אי פעם חייתם איתו? עד כמה אתם באמת מבינים אותו? יש שיאמרו כי דברים אלה מציבים אותם במצב לא נוח. הם יאמרו, "קראתי את כתבי הקודש במלואם כל כך הרבה פעמים. איך ייתכן שאינני מבין את ישוע? מילא טבעו – אני אפילו יודע באיזה צבע הבגדים שהוא אהב ללבוש. אתה מזלזל בי כשאתה אומר שאני לא מבין אותו, הלא כן?" אני מציע שלא תערערו בנוגע לסוגיות אלה. מוטב להירגע ולהפנות תשומת לב לשאלות הבאות: ראשית, האם אתם יודעים מהי מציאות ומהי תיאוריה? שנית, האם אתם יודעים מהי תפיסה ומהי האמת? שלישית, האם אתם יודעים מהו דמיון ומהי ממשות?

יש בני אדם המתכחשים לכך שהם לא מבינים את ישוע. ובכל זאת, אני אומר שאתם לא מבינים אותו כהוא זה ואתם לא מבינים מילה אחת מדברי ישוע. זאת משום שכל אחד מכם חסיד שלו משום הסיפורים של כתבי הקודש, משום דברים שאמרו אחרים. אתם מעולם לא ראיתים את ישוע, ובוודאי לא חייתם איתו, ואפילו לא שהיתם במחיצתו ולו לרגע. על כן, הבנתכם את ישוע אינה אלא תיאוריה, הלא כן? האין היא חסרת אחיזה במציאות? ייתכן שיש כאלה שראו דיוקן של ישוע, אחרים אולי ביקרו בביתו של ישוע. אחדים אולי נגעו בבגדיו של ישוע. עם זאת, הבנתכם אותו עודנה תיאורטית ולא מעשית, אפילו אם טעמתם באופן אישי את האוכל שאכל ישוע. יהיה העניין אשר יהיה, מעולם לא ראיתם את ישוע ומעולם לא הייתם בחברתו בגופו הגשמי. על כן, הבנתכם את ישוע תהיה תמיד תיאוריה ריקה מתוכן, החסרה אחיזה במציאות. ייתכן שאתם לא מוצאים עניין בדבריי, אבל אני שואל אתכם את השאלה הבאה: גם אם קראתם רבים מספריו של הסופר האהוב עליכם, האם אתם יכולים להבין אותו לגמרי מבלי לבלות זמן כלשהו בחברתו? האם אתם יודעים מהי אישיותו? האם אתם יודעים כיצד נראים חייו? האם אתם יודעים משהו על מצבו הרגשי? אתם לא יכולים אפילו להבין אדם שאתם מעריצים, על כן כיצד תוכלו להבין את ישוע המשיח? כל הדברים שאתם מבינים לגבי ישוע מלאים בדמיון ובתפיסות שונות ואין בהם אחיזה באמת או במציאות. הם מצחינים ומלאים בתפיסות של בשר ודם. עם הבנה כזו, כיצד תוכלו להיות כשירים לקבל בברכה את ישוע בשובו? ישוע לא יקבל את מי שראשו מלא בדמיונות ובתפיסות של בשר ודם. כיצד יכול מי שאינו מבין את ישוע להיות כשיר להימנות על מאמיניו?

האם אתם רוצים לדעת מה היה יסוד התנגדותם של הפרושים לישוע? האם אתם רוצים לדעת מה הייתה מהותם של הפרושים? היו להם דמיונות רבים לגבי המשיח. יתר על כן, הם האמינו רק שהמשיח יבוא, אך לא חיפשו אחר אמת החיים. כך, אפילו כיום, הם עדיין ממתינים למשיח, שכן אין להם כל ידע לגבי דרכי החיים, והם אינם יודעים מהי דרך האמת. כיצד אתם סבורים שיוכלו אנשים כה עקשניים ובורים לזכות בברכת האל? כיצד יוכלו לראות את המשיח? הם התנגדו לישוע משום שהם לא ידעו את מגמת עבודה של רוח הקודש, משום שהם לא ידעו את דרך האמת שהשמיע ישוע ויתר על כן, משום שהם לא הבינו את המשיח. מכיוון שהם מעולם לא ראו את המשיח, ומעולם לא היו בחברתו של המשיח, הם טעו בכך שהיללו את שמו של משיח במחוות ריקות מתוכן ובו בזמן התנגדו למהותו של המשיח בכל יכולתם. הפרושים האלה היו במהותם קשי עורף ויהירים והם לא נשמעו לאמת. עקרון אמונתם באלוהים הוא: לא משנה עד כמה עמוקה ההטפה שלך, לא משנה עד כמה עליונה הסמכות שלך, אינך המשיח אלא אם כן מכנים אותך המשיח. האין ההשקפות האלה נלעגות ומגוחכות? אני שואל אתכם שוב: האם לא קל לכם להפליא לטעות את אותן טעויות שטעו הפרושים המוקדמים ביותר, נוכח העובדה שאינכם מבינים את ישוע כהוא זה? האם אתם מסוגלים להבחין בדרך האמת? האם אתם יכולים להתחייב שלא להתנגד למשיח? האם אתם מסוגלים לפעול על פי עבודתה של רוח הקודש? אם אתם לא יודעים אם תתנגדו למשיח, אני אומר לכם שאתם כבר חיים על סף המוות. כל מי שלא הכיר את המשיח היה מסוגל להתנגד לישוע, לדחות אותו, להשמיץ אותו. כל מי שלא מבין את ישוע מסוגל להתכחש לו ולגנות אותו. זאת ועוד, אנשים כאלה עלולים לחשוב את שובו של ישוע לתרמית של השטן, וכך ירבו אלה שיגנו את שובו של ישוע כבשר ודם. האם אין כל זה מפחיד אתכם? אתם תתמודדו עם חילול קודש כלפי רוח הקודש, הרס דבריה של רוח הקודש בכנסיות ובוז לכל מה שמבטא ישוע. במה תוכלו לזכות מישוע אם אתם כל כך מבולבלים? כיצד תוכלו להבין את עבודתו של ישוע בשובו כבשר ודם על ענן לבן אם אתם מסרבים בעקשנות להבין את טעויותיכם? אומר לכם זאת: מי שלא מקבל את האמת אך ממתין בעיוורון לשובו של ישוע על עננים לבנים, יחלל את קדושתה של רוח הקודש לבטח, והוא זה שיושמד. אתם מאחלים רק לחסדו של ישוע, ורק רוצים ליהנות מן הברכה של מלכות השמיים, אך מעולם לא שמעתם לדברים שאמר ישוע ומעולם לא קיבלתם את האמת שביטא ישוע בשובו כבשר ודם. מה תעלו על נס כתחליף לעובדת שובו של ישוע על ענן לבן? האם תהיה זו הכנות שבה אתם ממשיכים לחטוא ואז מתוודים על כך, פעם אחר פעם? מה תעלו לקורבן לישוע השב על ענן לבן? האם יהיו אלה שנות העבודה שבהן אתם מרוממים את עצמכם? מה תעלו על נס כדי שישוע השב יבטח בכם? האם יהיה זה האופי היהיר שלכם, שאינו שומע לאף אמת?

נאמנותכם היא במילים בלבד, הידע שלכם הוא רק אינטלקטואלי ותפיסתי, עמלכם הוא לשם קבלת ברכות משמיים. אם כך תארו לעצמכם איזו אמונה היא אמונתכם? עד היום, אתם מתעלמים מכל מילה ומילה של האמת. אינכם יודעים מהו אלוהים, אינכם יודעים מהו ישוע, אינכם יודעים כיצד לירוא את יהוה, אינכם יודעים כיצד להיווכח בעבודתה של רוח הקודש ואינכם יודעים כיצד להבחין בין עבודת האל בכבודו ובעצמו ורמאותם של בני האדם. אתם יודעים רק כיצד לגנות כל מילה של אמת שאלוהים מבטא שאינה עולה בקנה אחד עם מחשבותיכם. היכן הענווה שלכם? היכן הצייתנות שלכם? היכן הנאמנות שלכם? היכן רצונכם לחפש אחר האמת? היכן יראת האל שלכם? אומר לכם שמי שמאמין באלוהים רק בגלל האותות, הוא בוודאי זה שיומט עליו חורבן. מי שלא מסוגל לקבל את דבריו של ישוע השב כבשר ודם הוא נצר לגיהינום, צאצאו של הארכי-מלאך, זה שיומט עליו חורבן עולמים. ישנם רבים שאולי לא אכפת להם מדבריי, אך עדיין ברצוני לומר לכל חסידיו של ישוע הקדושים לכאורה, שכשתראו במו עיניכם את ישוע יורד משמיים על ענן לבן, זו תהיה ההופעה הפומבית של שמש הצדק. ייתכן שתתלהבו מאוד בעת הזו, אך דעו לכם שהיום שבו תראו את ישוע יורד משמיים יהיה היום שבו אתם תרדו לגיהינום להיענש. זו תהיה הכרזה על סוף תוכנית הניהול של אלוהים, וזה יהיה היום שבו אלוהים יגמול לצדיקים ויעניש את החוטאים. זאת משום ששיפוטו של אלוהים יסתיים עוד בטרם בני האדם יראו את האותות לכך, כאשר יהיה רק הביטוי של האמת. מי שיקבל את האמת ולא יחפש אחר אותות ועל כן יטוהר, יושב בפני כס מלכותו של אלוהים ויתקבל לחיבוקו של הבורא. רק מי שממשיך להתעקש להאמין כי "ישוע שאינו רוכב על ענן לבן הוא משיח שקר" ייענש לעולמי עד, משום שהוא מאמין רק בישוע המראה אותות ואינו מכיר בישוע המצהיר על שפיטה חמורה ומציג את הדרך הנכונה לחיים. לכן אין לישוע ברירה אלא לטפל באנשים האלה בשובו בגלוי על ענן לבן. הם עקשניים מדי, בטוחים מדי בעצמם, יהירים מדי. כיצד יכולים בני אדם הניחנים בניוון מוסרי כה חמור לזכות לגמול מישוע? שובו של ישוע הוא ישועה גדולה לכל מי שמסוגל לקבל את האמת, אך הוא גם הסימן לגינויו של כל מי שאינו מסוגל לקבל את האמת. עליכם לבחור את הנתיב שלכם ולהימנע מחילול רוח הקודש ומדחיית האמת. עליכם לא להיות בורים ויהירים, אלא כאלה המצייתים להכוונתה של רוח הקודש ואשר כמהים לאמת ומחפשים אחריה. רק כך תזכו בטוב. אני מייעץ לכם לפסוע בנתיב האמונה באל בזהירות רבה. אל תמהרו להסיק מסקנות. יתר על כן, אל תהפכו את האמונה באל למשהו שגרתי ונטול דאגה. עליכם לדעת כי מי שמאמין באל צריך להיות צנוע ומלא יראה לכל הפחות. מי ששמע את האמת ובכל זאת מלגלג עליה הוא שוטה ובור. מי ששמע את האמת אך מסיק מסקנות חפוזות או מגנה אותה נגוע ביהירות. אין איש המאמין בישוע שמותר לו לקלל או לגנות אחרים. על כולכם להיות רציונליים ולקבל את האמת. ייתכן שמכיוון ששמעתם את דרך האמת, או קראתם את דברי החיים, אתם מאמינים כי רק מילה אחת בכל 10,000 ממילים אלה עולה בקנה אחד עם האמונות שלכם ועם כתבי הקודש, ועליכם להמשיך לחפש את כמות המילים הזעומה הזו. אני עדיין מייעץ לכם להיות צנועים, לא להיות בטוחים מדי בעצמכם ולא לרומם את עצמכם מדי. גם אם יש רק שמץ יראת אל בלבכם, בכל זאת תזכו באור גדול יותר. אם תבחנו את המילים האלה בזהירות ותהרהרו בהן, אתם תבינו אם הן האמת או לא ואם הן באמת החיים. ייתכן שמי שקרא משפטים בודדים יגנה בעיוורון את המילים האלה, ויאמר, "אין זו אלא הארה של רוח הקודש", או, "זהו משיח שקר שבא להונות את בני האדם." בני אדם האומרים דברים כאלה הם עיוורים מבערות! אתם מבינים מעט מדי מעבודתו ומחוכמתו של אלוהים, ואני מייעץ לכם להתחיל מחדש ומהתחלה! אסור לכם לגנות בעיוורון את הדברים שאלוהים מבטא מפני הופעתם של משיחי שקר באחרית הימים ואסור לכם להיות אותם בני אדם המחללים את קודשה של רוח הקודש משום שהם חוששים מהונאה. האם לא יהיה זה חבל מאוד? אם לאחר בחינה ממושכת אתם עדיין מאמינים כי דברים אלה אינם אמת, אינם הדרך ואינם התבטאותו של אלוהים, הרי שבסופו של דבר תיענשו ולא תזכו בברכות. אם אתם לא מסוגלים לקבל אמת כזו הנאמרת בבהירות כה רבה, האין זו הוכחה שאינכם ראויים לישועת האל? שמא איתרע מזלכם מכדי להופיע לפני כס המלכות של אלוהים? חשבו על כך! אל תהיו נמהרים ופזיזים ואל תתייחסו לאמונה באלוהים כמו למשחק. חשבו למען ייעודכם, למען עתידכם, למען חייכם, ואל תשחקו משחקים. האם אתם יכולים לקבל את הדברים האלה?

דבר אלוהים | חזון עבודתו של אלוהים (3)

בפעם הראשונה שאלוהים התגלם כבשר ודם באמצעות עיבור של רוח הקודש, הדבר התקשר לעבודה שהוא התכוון לעשות. עידן החסד החל עם שמו של ישוע. כשישוע החל לבצע את כהונתו, רוח הקודש החלה להעיד על שמו של ישוע, ושמו של יהוה כבר לא הוזכר. במקום זאת, רוח הקודש לקחה על עצמה את העבודה החדשה בעיקר תחת שמו של ישוע. עדותם של אלה שהאמינו בו נישאה למען ישוע המשיח, והעבודה שהם עשו נועדה גם היא למען ישוע המשיח. סיומו של החוק של תקופת התנ"ך פירושו היה שתמה העבודה שנעשתה בעיקר תחת שמו של יהוה. מאותו רגע ואילך, שמו של אלוהים כבר לא היה יהוה, אלא שהוא נקרא במקום זאת ישוע; ומאותו רגע והלאה, רוח הקודש החלה את העבודה שנעשתה בעיקר תחת שמו של ישוע. על כן, כיום, בני האדם שעדיין אוכלים ושותים את דברי יהוה, ואשר עדיין עושים הכל בהתאם לעבודה של עידן החוק – אתם דבקים בעיוורות בתקנות, הלא כן? אתם תקועים בעבר, הלא כן? אתם יודעים כעת שאחרית הימים הגיעה. האם ייתכן שכאשר ישוע יבוא, הוא עדיין ייקרא ישוע? יהוה אמר לעם ישראל שהמשיח יבוא, אך כשהוא הגיע, הוא לא נקרא המשיח אלא ישוע. ישוע אמר שהוא ישוב, ושהוא יגיע כשם שהוא עזב. אלה היו דבריו של ישוע, אך האם ראיתם את האופן שבו ישוע עזב? ישוע עזב על גבי ענן לבן, אך האם ייתכן שהוא יחזור באופן אישי אל קרבם של בני האדם על גבי ענן לבן? אם כך היה, הוא עדיין היה נקרא ישוע, הלא כן? כשישוע ישוב, הדבר יקרה אחרי שהעידן כבר התחלף, ולכן איך ייתכן שהוא עדיין ייקרא ישוע? האם העניין הוא שאלוהים יכול להיקרא רק בשם ישוע? האם הוא לא יכול להיקרא בשם חדש בעידן חדש? האם צלמו של אדם אחד מסוים ושמו של אדם אחד מסוים יכולים לייצג את אלוהים בכללותו? בכל עידן, אלוהים עושה עבודה חדשה ונקרא בשם חדש. איך ייתכן שהוא יעשה את אותה עבודה בעידנים שונים? איך ייתכן שהוא ידבק בישן? אלוהים אימץ את השם ישוע למען עבודת הגאולה, ולכן האם הוא עדיין ייקרא באותו שם כשהוא ישוב באחרית הימים? האם הוא עדיין יעשה את עבודת הגאולה? מדוע יהוה וישוע הם אחד, אך קרויים בשמות שונים בעידנים שונים? האם הסיבה לכך היא שעידני עבודתם שונים? האם ייתכן ששם ייצג את אלוהים בכללותו? מכיוון שכך, אלוהים חייב להיקרא בשם שונה בעידן שונה, ועליו להשתמש בשם הזה כדי לשנות את העידן ולייצג את העידן. מכיוון שאף שם אחד לא יכול לייצג במלואו את אלוהים עצמו, ומכיוון שכל שם מסוגל רק לייצג את ההיבט הזמני של טבעו של אלוהים בעידן מסוים, כל מה שעליו לעשות הוא לייצג את עבודתו של אלוהים. לפיכך, אלוהים יכול לבחור כל שם שמתאים לטבעו על מנת לייצג את העידן כולו. בין שמדובר בעידן של יהוה או בעידן של ישוע, כל עידן מיוצג על ידי שם. בסופו של עידן החסד, הגיע העידן האחרון, וישוע כבר הגיע. איך ייתכן שהוא עדיין ייקרא ישוע? איך ייתכן שהוא עדיין יתגשם בדמותו של ישוע בקרב בני האדם? האם שכחתם שישוע היה רק צלמו של אדם נצרתי? האם שכחתם שישוע היה רק גואל האנושות? איך ייתכן שהוא ייקח על עצמו את עבודת הכיבוש ואת העבודה של הפיכת האדם למושלם באחרית הימים? ישוע עזב על גבי ענן לבן – זו עובדה – אך איך ייתכן שהוא ישוב על ענן לבן אל קרבם של בני האדם ועדיין ייקרא ישוע? אם הוא באמת היה בא על גבי ענן לבן, איך ייתכן שהאדם לא היה מזהה אותו? בני האדם בכל רחבי העולם היו מזהים אותו, הלא כן? במקרה הזה, רק ישוע יהיה אלוהים, הלא כן? במקרה הזה, צלמו של אלוהים יראה כמו יהודי, וגם יהיה זהה לנצח נצחים. ישוע אמר שהוא יגיע כשם שהוא עזב, אך האם אתם יודעים את הפירוש האמיתי של דבריו? האם ייתכן שהוא אמר זאת לקבוצה הזו שלכם? כל מה שאתם יודעים הוא שהוא יגיע כשם שהוא עזב, על גבי ענן, אך האם אתם יודעים בדיוק כיצד אלוהים עצמו עושה את עבודתו? אם באמת הייתם מסוגלים להבין זאת, כיצד יש להסביר את הדברים שישוע אמר? הוא אמר, "כשבר האנוש יבוא באחרית הימים, הוא עצמו לא ידע זאת, המלאכים לא ידעו, השליחים בשמיים לא ידעו, והאנושות לא תדע. רק האב ידע, כלומר רק רוח הקודש תדע." אם הייתם מסוגלים לדעת ולהבין, הדברים האלה היו חסרי תועלת, הלא כן? אפילו בר האנוש עצמו לא יודע, אך אתם מסוגלים להבין ולדעת זאת? אילו ראיתם זאת במו עיניכם, הדברים האלה היו נאמרים לחינם, הלא כן? ומה ישוע אמר בזמנו? "אבל איש איננו יודע את היום ההוא או את השעה ההיא, לא המלאכים שבשמיים, אלא אבי בלבד. אבל כפי שהיו ימי נח, כך יהיה בואו של בר האנוש. ... לכן, היו גם אתם מוכנים, כי בשעה שלא תעלו בדעתכם, בר האנוש יבוא." כשיבוא היום, בר האנוש עצמו לא ידע זאת. המילים "בר האנוש" מתייחסות להתגלמותו של אלוהים כבשר ודם, בן אנוש רגיל ושגרתי. אפילו האדם הזה עצמו לא יודע, אז איך ייתכן שאתם תדעו זאת? ישוע אמר שהוא יגיע כשם שהוא עזב. כשהוא מגיע, אפילו הוא עצמו לא יודע זאת, אז איך ייתכן שהוא יודיע לכם על כך מראש? האם אתם מסוגלים לראות את בואו? האין זו בדיחה? בכל פעם שאלוהים בא אל פני האדמה, הוא משנה את שמו, את מינו, את צלמו ואת עבודתו. הוא לא חוזר על עבודתו. הוא אלוהים שתמיד חדש ולעולם אינו ישן. כשהוא בא בעבר, הוא נקרא ישוע. האם ייתכן שהוא עדיין ייקרא ישוע כשהוא יבוא שנית? כשהוא בא בעבר, הוא היה זכר, האם ייתכן שהוא יהיה זכר הפעם? עבודתו כשהוא בא במהלך עידן החסד הייתה להיצלב. כשהוא יבוא שוב, האם ייתכן שהוא עדיין יגאל את האנושות מחטא? האם ייתכן שהוא ייצלב שוב? זו תהיה חזרה על עבודתו, הלא כן? אתם לא יודעים שאלוהים תמיד חדש ולעולם אינו ישן? יש כאלה שאומרים שאלוהים נצחי וללא שינוי. זה נכון, אך הדבר מתייחס לנצחיות של הטבע והמהות של אלוהים. שינויים בשמו ובעבודתו לא מוכיחים שמהותו השתנתה. במילים אחרות, אלוהים תמיד יהיה אלוהים, וזה לעולם לא ישתנה. אם אתם אומרים שעבודתו של אלוהים לא משתנה, האם הוא יהיה מסוגל להשלים את תוכנית הניהול שלו בת ששת אלפי השנים? אתם יודעים רק שאלוהים לעולם לא משתנה, אך האם אתם יודעים שאלוהים תמיד חדש ולעולם אינו ישן? אם עבודתו של אלוהים לא משתנה, איך ייתכן שהוא הוביל את האנושות עד היום הזה? אם אלוהים נצחי ולא משתנה, מדוע הוא כבר עשה את העבודה של שני עידנים? עבודתו לעולם לא מפסיקה להתקדם, כלומר טבעו מתגלה לאדם בהדרגה, ומה שמתגלה הוא טבעו הפנימי. בראשית, טבעו של אלוהים היה נסתר מהאדם, הוא אף פעם לא גילה את טבעו לאדם, והאדם פשוט לא הכיר אותו כלל. משום כך, אלוהים השתמש בעבודתו כדי לגלות את טבעו בהדרגה לאדם, אך עבודה כזו אין פירושה שטבעו של אלוהים משתנה בכל עידן. אין זה המצב שטבעו של אלוהים משתנה ללא-הרף משום שרצונו תמיד משתנה. במקום זאת, העניין הוא שמפני שעידני עבודתו שונים, אלוהים לוקח את טבעו הפנימי במלואו ומגלה אותו, שלב אחר שלב, כדי שהאדם יוכל להכיר את אלוהים. אולם איך בכך בשום אופן הוכחה לכך שבמקור, לא היה לאלוהים שום טבע מסוים, או שטבעו השתנה בהדרגה בחלוף העידנים – הבנה כזו תהיה שגויה. אלוהים מגלה לאדם את טבעו הפנימי והמסוים – את מה שהוא – בהתאם להתחלפות העידנים. העבודה של עידן אחד לא יכולה לבטא את כלל טבעו של אלוהים. על כן, המילים "אלוהים תמיד חדש והוא לעולם לא ישן" מתייחסות לעבודתו, והמילים "אלוהים נצחי ולא משתנה" מתייחסות למה שאלוהים הינו ומה ששייך לאלוהים באופן טבעי. כך או כך, אסור לכם לתלות את עבודת ששת אלפי השנים בנקודה אחת, ואסור לכם לתחום אותה במילים מתות. כזו היא טיפשותו של האדם. אלוהים לא סתם כפי שהאדם מדמיין, ועבודתו לא יכולה להתמהמה באף עידן בודד. לדוגמה, יהוה לא תמיד יכול להיות שמו של אלוהים, ואלוהים יכול גם לעשות את עבודתו תחת השם ישוע. זה סימן לכך שעבודתו של אלוהים תמיד מתקדמת הלאה.

חזון עבודתו של אלוהים (2)

עידן החסד הטיף את בשורת ההכאה על חטא, ואם האדם האמין, הוא היה זוכה בישועה. כיום, במקום הישועה יש רק דיבור על כיבוש והבאה לכדי שלמות. מעולם לא נאמר שאם אדם אחד מאמין, כל משפחתו מבורכת, או שהישועה היא דבר שקורה אחת ולתמיד. כיום, איש לא אומר את הדברים האלה, ודברים כאלה הם מיושנים. עבודתו שלישוע בזמנו הייתה גאולת האנושות כולה. חטאיהם של כל מאמיניו נסלחו. כל עוד בני האדם האמינו בו, הוא היה גואל אותם; אם בני האדם האמינו בו, הם כבר לא היו חוטאים – הם שוחררו מחטאיהם. זו הייתה משמעותה של ישועה ושל הצדקה על ידי אמונה. אולם נותר בקרב המאמינים חלק מרדני שהתנגד לאלוהים, שעדיין היה צריך להסיר באיטיות. משמעותה של ישועה לא הייתה שהאדם נפל לחלוטין בנחלתו של ישוע, אלא שהאדם לא היה שייך עוד לחטא, שנמחל לו על חטאיו: בהיותם מאמינים, בני האדם לא היו שייכים עוד לחטא. בזמנו, ישוע עשה עבודה רבה שהייתה בלתי נתפסת עבור תלמידיו, ואמר דברים רבים שבני האדם לא הבינו. זאת משום שבזמנו, הוא לא סיפק הסברים. לפיכך, כמה שנים לאחר שהוא עזב, מתי יצר את שושלת היוחסין שלו, ואחרים גם עשו עבודה רבה שהייתה רצון האדם. ישוע לא בא כדי להפוך את האדם למושלם וכדי לזכות בו, אלא כדי לעשות שלב עבודה אחד: להביא את הבשורה על מלכות שמיים ולהשלים את עבודת הצליבה. על כן, לאחר שהוא נצלב, עבודתו הסתיימה לחלוטין. אולם בשלב הנוכחי – עבודת הכיבוש – יש לומר דברים רבים יותר, לעשות עבודה רבה יותר, וצריכים להתקיים תהליכים רבים. יש גם לגלות את מסתרי עבודתם של ישוע ויהוה, כדי שלכל בני האדם תהיה הבנה ובהירות באמונתם, מכיוון שזו העבודה של אחרית הימים, ומכיוון שאחרית הימים היא סוף עבודתו של אלוהים – מועד סיומה של עבודתו. השלב הזה בעבודה יבהיר לכם את החוק של יהוה ואת הגאולה של ישוע, והוא נועד בעיקר כדי שתוכלו להבין את כל העבודה של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים של אלוהים, להעריך את כל חשיבותה ומהותה של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים שלו, להבין את המטרה של כל העבודה שישוע עשה ושל הדברים שהוא אמר, ואפילו להבין את אמונתכם העיוורת והערצתכם לספרי הקודש. השלב הזה יאפשר לך לתפוס את כל זה. אתם תבינו הן את העבודה שישוע עשה והן את העבודה של אלוהים כיום, ואתם תתפסו ותראו את כל האמת, החיים והדרך. בשלב העבודה שעשה ישוע, מדוע ישוע עזב מבלי להשלים את עבודתו של אלוהים? מפני ששלב עבודתו של ישוע לא היה עבודת הסיום. כשהוא נצלב, גם הדברים שהוא אמר נחתמו; אחרי שהוא נצלב, עבודתו הסתיימה לחלוטין. השלב הנוכחי שונה: רק לאחר שהדברים ייאמרו עד תום ורק לאחר שתושלם כל עבודתו של אלוהים, עבודתו תסתיים. במהלך שלב העבודה של ישוע, נותרו דברים רבים שלא נאמרו, או שלא בוטאו במלואם. אולם לישוע לא היה אכפת מה הוא אמר ומה הוא לא אמר, מכיוון שכהונתו לא הייתה כהונה של מילים, ולכן לאחר שהוא נצלב, הוא עזב. שלב העבודה הזה נועד בעיקר למען הצליבה, והוא לא דומה לשלב של היום. שלב העבודה הנוכחי נועד בעיקר למען ההשלמה, ההבהרה וחתימת העבודה כולה. אם הדברים לא ייאמרו עד תום, לא תהיה דרך לסיים עבודה זו, מכיוון שבשלב העבודה הזה, העבודה כולה מסתיימת ומתבצעת באמצעות מילים. בזמנו, ישוע עשה עבודה רבה שהאדם לא היה מסוגל להעלות על הדעת. הוא עזב בשקט, וכיום יש עדיין רבים שלא מבינים את דבריו, שהבנתם שגויה אך הם בכל זאת מאמינים שהיא נכונה, שלא יודעים שהם טועים. בסופו של דבר, השלב הנוכחי יביא את עבודתו של אלוהים לסופה המוחלט ויחתום אותה. כולם יבינו ויכירו את תוכנית הניהול של אלוהים. התפיסות שיש באדם, כוונותיו, הבנותיו השגויות, תפיסותיו בנוגע לעבודתם של יהוה וישוע, דעותיו על הגויים וכל הסטיות והשגיאות שלו יתוקנו. האדם יבין את כל הנתיבים הנכונים בחיים, את כל העבודה שאלוהים עשה ואת כל האמת. כשהדבר יקרה, יסתיים שלב העבודה הזה. עבודתו של יהוה הייתה בריאת העולם, זו הייתה הראשית. שלב העבודה הנוכחי הוא סופה של העבודה והסיכום. בהתחלה, עבודתו של אלוהים התבצעה בקרב העם הנבחר, ישראל, וזה היה שחר של תקופה חדשה במקום הקדוש מכולם. שלב העבודה האחרון מתבצע במדינה הטמאה מכולן, כדי לשפוט את העולם ולסיים את העידן. בשלב הראשון, עבודתו של אלוהים נעשתה במקום הבהיר מכולם, והשלב האחרון מתבצע במקום החשוך מכולם, והחושך הזה יגורש, האור יצא וכל בני האדם ייכבשו. כשאנשי המקום הזה הטמא מכל והחשוך מכל ייכבשו, והאוכלוסייה כולה תכיר בכך שיש אלוהים, שהוא האל האמיתי, וכשכל אדם ישוכנע לחלוטין, העובדה הזו תשמש כדי לבצע את עבודת הכיבוש בתבל כולה. שלב העבודה הזה הוא סמלי: לאחר שעבודת העידן הזה תסתיים, עבודת ששת אלפי שנות ניהול תסתיים לחלוטין. לאחר שתושבי המקום החשוך מכל ייכבשו, מיותר לציין שכך יהיה גם בכל מקום אחר. מכיוון שכך, רק עבודת הכיבוש בסין נושאת עמה סמליות משמעותית. סין מגלמת בתוכה את כל כוחות החושך, והעם הסיני מייצג את כל מי ששייך לבשר, לשטן, ולבשר והדם. הסינים הם אלה שהתנין הגדול האדום כאש השחית יותר מכל, שהתנגדותם לאלוהים היא העזה ביותר, שאנושיותם היא השפלה והטמאה ביותר, ולכן הם האב-טיפוס של האנושות המושחתת כולה. אין פירוש הדבר שלמדינות אחרות אין בעיות כלל. התפיסות של האדם כולן זהות, ועל אף שייתכן שיש לבני האדם במדינות האלה איכות טובה, אם הם לא מכירים את אלוהים, פירוש הדבר הוא שהם מתנגדים אליו. מדוע גם היהודים התנגדו לאלוהים והמרו את פיו? מדוע גם הפרושים התנגדו אליו? מדוע יהודה איש קריות בגד בישוע? בזמנו, רבים מהתלמידים לא הכירו את ישוע. אחרי שישוע נצלב וקם לתחייה, מדוע בני האדם עדיין לא האמינו בו? כל מרדנותו של האדם זהה, הלא כן? העניין הוא רק שהסינים משמשים כדוגמה, וכשהם ייכבשו, הם יהפכו לאות ולמופת וישרתו כנקודה להתייחסות לאחרים. מדוע אמרתי תמיד שאתם נספח לתוכנית הניהול שלי? בעם הסיני, השחיתות, הטומאה, הרשעות, ההתנגדות והמרדנות באות לידי ביטוי באופן המלא ביותר ומתגלות על כל צורותיהן השונות. מצד אחד, איכותם נמוכה, ומצד שני, חייהם והלך רוחם נחשלים, וההרגלים שלהם, סביבתם החברתית, המשפחה שאליה הם נולדו כולם ירודים ונחשלים ביותר. גם מעמדם נמוך. העבודה במקום הזה היא סמלית, ולאחר שעבודת המבחן הזו תתבצע במלואה, העבודה הבאה של אלוהים תתקדם באופן טוב הרבה יותר. אם ניתן יהיה להשלים את שלב העבודה הזה, אין ספק שגם העבודה הבאה תושלם כראוי. לאחר ששלב העבודה הזה יוגשם, תושג הצלחה אדירה וגמורה, ועבודת הכיבוש בכל רחבי תבל תסתיים לחלוטין. למעשה, לאחר שהעבודה בקרבכם תנחל הצלחה, הדבר יהיה שווה ערך להצלחה בכל רחבי תבל. אלה החשיבות של הסיבה לכך שאני משתמש בכם כאות ומופת. מרדנות, התנגדות, טומאה, רשעות – כולן מצויות בבני האדם האלה, והם מייצגים את כל מרדנותה של האנושות. הם באמת משהו מיוחד. לפיכך, הם מוצגים כתמצית הכיבוש, ולאחר שהם ייכבשו, הם יהפכו מן הסתם לאות ומופת לאחרים. דבר לא היה סמלי יותר מהשלב הראשון שבוצע בישראל: בני ישראל היו הקדושים ביותר והכי פחות מושחתים מכל העמים, ולכן שחר התקופה החדשה בארץ הזו טמן בחובו את החשיבות הרבה ביותר. אפשר לומר שאבות האנושות באו מישראל ושישראל הייתה מקום הולדת עבודתו של אלוהים. בראשית, בני האדם האלה היו הקדושים ביותר, כולם עבדו את יהוה, ועבודתו של אלוהים בהם הצליחה להניב את התוצאות הנפלאות ביותר. כל ספרי הקודש מתעדים את העבודה בשני שלבים: האחד היה העבודה של עידן החוק, והאחר היה העבודה של עידן החסד. התנ"ך מתעד את דברי יהוה לבני ישראל ואת עבודתו בעם ישראל; הברית החדשה מתעדת את עבודתו של ישוע ביהודה. מדוע התנ"ך לא מכיל כלל שמות סיניים? מפני ששני חלקי העבודה הראשונים של אלוהים התבצעו בישראל, משום שעם ישראל היה העם הנבחר – כלומר הוא היה הראשון לקבל את עבודתו של יהוה. הם היו הכי פחות מושחתים מכל האנושות, ובראשית, הם שאפו להעריך את אלוהים ולירוא אותו. הם נשמעו לדברי יהוה, תמיד שירתו בבית המקדש ולבשו בגדי כהונה או כתרי כהונה. זה היה העם הקדום ביותר שעבד את אלוהים והמושא הקדום ביותר של עבודתו. בני האדם האלה היו אות ומופת לאנושות כולה. הם היו אות ומופת לקדושה וצדיקות. בני אדם כמו איוב, אברהם, לוט או פטרוס וטימותיאוס – כולם היו בני ישראל והקדושים שבאות והמופת. ישראל הייתה הארץ הקדומה ביותר מקרב האנושות שעבדה את אלוהים, וצדיקים רבים יותר באו ממנה מאשר מכל מקום אחר. אלוהים עבד בקרבם כדי שהוא יוכל להיטיב לנהל את האנושות ברחבי הארץ בעתיד. ההישגים שלהם והצדיקות שבה הם עבדו את יהוה תועדו, כדי שהם יוכלו לשמש אות ומופת לבני האדם מחוץ לישראל במהלך עידן החסד. בנוסף, מעשיהם קיימו מספר אלפים של שנות עבודה, ממש עד היום.

קול של אלוהים | חזון עבודתו של אלוהים (1)

יוחנן עבד שבע שנים למען ישוע, וכבר סלל את הדרך עד שישוע הגיע. לפני כן, הבשורה של מלכות השמיים שאותה הטיף יוחנן נשמעה בכל רחבי הארץ, כך שהיא התפשטה לכל קצוות יהודה, וכולם קראו לו נביא. באותה עת, המלך הורדוס רצה להרוג את יוחנן, אך הוא לא העז, משום שהעם העריך את יוחנן עד כדי כך, והורדוס חשש שאם הוא יהרוג את יוחנן, העם יתמרד נגדו. העבודה שיוחנן עשה הכתה שורש בקרב בני העם, והוא גרם ליהודים להאמין. במשך שבע שנים, הוא סלל את הדרך למען ישוע, ממש עד הרגע שבו ישוע החל לבצע את כהונתו. על כן, יוחנן היה גדול הנביאים. ישוע רק החל את עבודתו הרשמית אחרי שיוחנן נאסר. לפני יוחנן, מעולם לא היה נביא שסלל את הדרך לאלוהים, משום שלפני ישוע, אלוהים מעולם לא התגלם כבשר ודם קודם לכן. על כן, מבין כל הנביאים עד ליוחנן, הוא היחיד שפילס את הדרך לאלוהים בהתגלמותו – כך יוחנן הפך לנביא הגדול ביותר במהלך תקופות התנ"ך והברית החדשה. יוחנן החל להפיץ את הבשורה של מלכות השמיים שבע שנים לפני הטבלת ישוע. בעיני בני האדם, נדמה היה שהעבודה שהוא עשה הייתה נעלה מעבודתו של ישוע בהמשך, אך אף על פי כן, יוחנן היה בכל זאת רק נביא. הוא לא דיבר ועבד בבית המקדש, אלא בערים ובכפרים שמחוץ לו. כמובן, הוא עשה זאת בקרב העם היהודי, ובפרט בקרב העניים. נדיר היה שיוחנן בא במגע עם בני אדם מהמעמדות הגבוהים בחברה, והוא הפיץ את הבשורה רק בקרב בני האדם הרגילים ביהודה כדי להכין את האנשים הנכונים לישוע אדוננו ולהכין לו מקומות מתאימים לעבוד בהם. מכיוון שנביא כמו יוחנן סלל לו את הדרך, ישוע אדוננו היה מסוגל לצאת לדרך הצלב מיד עם בואו. כשאלוהים התגלם כבשר ודם כדי לעשות את עבודתו, לא היה עליו לעשות את העבודה של בחירת בני האדם, והוא לא היה צריך לחפש בעצמו בני אדם או מקום לעבוד בו. הוא לא עשה עבודה כזו כשהוא הגיע – האדם הנכון כבר התכונן לקראתו לפני שהוא בא. יוחנן כבר השלים את העבודה הזו כשישוע החל בעבודתו, מכיוון שכאשר אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם הגיע על מנת לעשות את עבודתו, הוא פתח מיד בעבודה על בני האדם שהמתינו לו מזה זמן רב. ישוע לא בא לעשות את עבודתו של האדם, או את עבודת התיקון שנדרשה מהאדם. הוא רק בא כדי לבצע את הכהונה שעליו היה לבצע, וכל השאר לא נגע לו כלל. כשיוחנן בא, הוא לא עשה דבר מלבד לכנס מבית המקדש ומקרב היהודים קבוצה של בני אדם שקיבלו את הבשורה של מלכות השמיים, וזאת על מנת שהם יוכלו להפוך למושאי עבודתו של אדוננו ישוע. יוחנן עבד במשך שבע שנים, כלומר הפיץ את הבשורה במשך שבע שנים. במהלך עבודתו, יוחנן לא עשה נסים רבים, כי עבודתו הייתה סלילת הדרך – זו הייתה עבודת ההכנה. כל יתר העבודה, העבודה שישוע עמד לעשות, לא הייתה קשורה אליו. הוא רק ביקש מהאדם להתוודות על חטאיהם ולהכות על חטא, והטביל אנשים, כדי שהם יוכלו לזכות בישועה. על אף שהוא עשה עבודה חדשה ופתח בפני האדם נתיב שבו האדם מעולם לא הלך בעבר, הוא בכל זאת רק סלל את הדרך לישוע. הוא היה רק נביא שעשה את עבודת ההכנה, והוא לא היה מסוגל לעשות את עבודתו של ישוע. על אף שישוע לא היה הראשון שהטיף את הבשורה של מלכות שמיים, ועל אף שהוא המשיך בדרך שיוחנן התחיל לצעוד בה, לא היה אף אדם אחר שיכול היה לעשות את עבודתו, והיא הייתה נעלה מעבודתו של יוחנן. ישוע לא יכול היה להכין לעצמו את הדרך. עבודתו בוצעה ישירות בשם אלוהים. לפיכך, אין זה משנה כמה שנים יוחנן עבד, הוא בכל זאת היה נביא, והוא בכל זאת זה שסלל את הדרך. שלוש שנות העבודה שישוע עשה עלו על שבע שנות העבודה של יוחנן, משום שמהות עבודתו לא הייתה זהה. עד הזמן שישוע החל לבצע את כהונתו, שהוא גם הזמן שבו עבודתו של יוחנן הסתיימה, יוחנן כבר הכין מספיק בני אדם ומקומות לשימושו של אדוננו ישוע, והיה די בהם כדי שאדוננו ישוע יוכל להתחיל עבודה של שלוש שנים. על כן, ברגע שהסתיימה עבודתו של יוחנן, אדוננו ישוע החל באופן רשמי בעבודתו שלו, והדברים שיוחנן אמר הושלכו הצדה. הסיבה לכך הייתה שהעבודה שעשה יוחנן נועדה רק למעבר, ודבריו לא היו דברי חיים שיובילו את האדם לצמיחה חדשה. בסופו של דבר, דבריו נועדו רק לשימוש זמני.

קול אלוהים | על יעד

בכל פעם שמוזכר יעד, אתם מתייחסים אליו ברצינות מיוחדת. כולכם רגישים במיוחד לנושא הזה. יש כאלה שלא יכולים לחכות להתרפס בפני אלוהים על מנת להשיג יעד טוב. אני יכול להזדהות עם הלהיטות שלכם, שאותה אתם לא צריכים לבטא במילים. אתם לא רוצים בשום אופן שיקרה אסון לבשרכם ודמכם, ומעבר לכך, אתם לא רוצים לרדת בעתיד אל בור הענישה הנצחית. אתם רק מקווים לחיות בחופש ובקלות רבים יותר. על כן, אתם חרדים במיוחד בכל פעם שמוזכר יעד, בפחד עז שאם לא תהיו מספיק קשובים, תפגעו באלוהים ותיענשו על כך. לא היססתם להתפשר למען היעד שלכם, ואפילו רבים מכם שהיו פעם נלוזים וקלי דעת הפכו פתאום לעדינים וכנים. הכנות שלכם אפילו מצמררת. כך או כך, לכולכם יש לב ישר, ומראשית ועד תכלית, נפתחתם בפניי מבלי להסתיר אף אחד מהסודות שבלבכם, בין שהם נוגעים לרגשות אשם, להונאה או למסירות. בסך הכל, "התוודיתם" בפני באופן גלוי מאוד בנוגע לדברים החיוניים האלה שבמעמקי נפשכם. כמובן, מעולם לא נמנעתי מדברים כאלה, משום שהם הפכו לשכיחים עבורי. אתם מעדיפים להיכנס לים האש למען יעדכם הסופי על פני אובדן שיערה אחת כדי לזכות באישורו של אלוהים. אני לא דוגמטי מדי איתכם, אלא שלבכם המסור לא כשיר בשום אופן להתמודד עם כל הדברים שאני עושה. יכול להיות שאתם לא מבינים למה אני מתכוון, אז אספק לכם הסבר פשוט: מה שאתם צריכים הוא לא האמת והחיים; הוא לא עקרונות להתנהל לפיהם, והוא במיוחד לא עבודתי הקפדנית. מה שאתם צריכים הוא כל רכושכם כבשר ודם – עושר, מעמד, משפחה, נישואין וכו'. אתם מתייחסים בביטול מוחלט לדבריי ולעבודתי, ולכן אני יכול לסכם את אמונתכם בשתי מילים: חוסר התלהבות. אתם לא תבחלו באמצעים כדי להשיג את הדברים שאתם מסורים אליהם לחלוטין, אך גיליתי שאתם לא מתעלמים מהכל למען עניינים הנוגעים לאמונתכם באלוהים. במקום זאת, אתם פשוט נאמנים יחסית ורציניים יחסית. זו הסיבה לכך שאני אומר שבני האדם שאין להם לב של כנות מלאה נכשלים באמונתם באלוהים. חשבו בזהירות – האם יש ביניכם כישלונות רבים?